עיריית תל אביב הטילה עיקול על חשבון הבנק של עו"ד עמי סביר בגין חוב ארנונה של 1,189 ש"ח. סביר תבע את העירייה בבית המשפט לתביעות קטנות וטען, כי נגרם נזק לתדמיתו. מיד עם הטלת העיקול פנה סביר לעירייה, שילם את חובו, והובטח לו, כי העיקול יוסר תוך 48 שעות. העיקול הוסר למחרת היום. העירייה טענה, כי העיקול נעשה כדין בהתאם לפקודת המסים גבייה, כי העיקול הוסר על פי נהלי העירייה, וכי שלחה התראות הדואר אולם לא הוכיחה זאת.

השופט אילן דפדי פסק, כי בהתאם לפקודת המסים גבייה, יש סמכות לעירייה להטיל עיקול, אבל בטרם ייעשה שימוש במכשיר כה דרסטי, ראוי שהעירייה תבדוק אם יש מקום להשתמש במכשיר זה. סביר שילם תמיד את מסי העירייה במועד, וגם לאחר שנוצר החוב נשוא העיקול המשיך לשלם את הארנונה השוטפת. בטרם הטלת העיקול ראוי היה לעירייה לנסות לשוחח עם סביר בטלפון. בדיקה הייתה מעלה בנקל שסביר ממשיך לשלם את הארנונה באופן שוטף אך העירייה לא עשתה זאת. הנוהל הפנימי של ביטול העיקול רק לאחר שישה ימים אינו סביר וניתן לשנותו. העירייה חויבה לשלם פיצוי של 2,500 ₪ והוצאות משפט בסך של 600 ₪.

אילו היה עו"ד סביר מגיש את התביעה לבית משפט השלום על פי העילות שבחוק איסור לשון הרע, יש להניח, כי היה זוכה לפיצוי גבוה יותר.

_________