ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    2 תגובות לכתבות מאז : 25/2/2017
גרסת הדפסה

זכויות האזרח מעל לאינטרס של קופת הציבור

בית המשפט: ריבית פיגורים הינה נורמה עונשית, המטילה חיוב כספי מיוחד רק על זה שגילה דעתו שאינו מוכן לשלם את חובו לרשות, על אף שנדרש, כשמועד תשלום החוב ידוע לחייב ואינו שנוי במחלוקת אמיתית


5/5/2009

 

מעשה שהיה כך היה

אברהם אייזנברג חויב בהיטל השבחה בגין העברת נכס מהחברה שלו לעצמו כבעל המניות בחברה במסגרת הליכי פירוק מרצון. אייזנברג הגיש שומה אחרת, ובעקבות משא ומתן בין שמאי המקרקעין הופחת סכום היטל ההשבחה באופן משמעותי.

בין הצדדים נותרה מחלוקת לגבי סכומי ריבית הפיגורים שעל אייזנברג לשלם לוועדה המקומית, ולאחר שנתן ערבות בנקאית קיבל אייזנברג אישור להעברת הנכס בפנקס המקרקעין. מחלוקת זו הובאה לבית משפט השלום בערעור היטל השבחה, והשופט דן מור נדרש להכריע בפרשנות של חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) תש"מ- 1980 להלן: "חוק ההצמדה".

ביום 2.7.2004 ניתן פסק הדין בע"א 6126/93 חב' חלקה 510 בגוש 6043 בע"מ (בפירוק מרצון) נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, חולון, ובו נקבע, כי העברת מקרקעין מחברה בפירוק לבעל המניות בה היא "מימוש זכויות" על אף שהחברה החבה בהיטל בגין ההשבחה אינה זוכה בנזילות הנובעת ממימוש זכויות במקרקעין. העירייה הודתה, כי לפני מתן פסק הדין לא נהגה לחייב העברה אגב פירוק בהיטל השבחה, אולם לאחר מכן פעלה על פיו גם לגבי העברות כאלה שחלו לפני מתן פסק הדין.

בסעיף 9 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה נקבע, כי סכום היטל ההשבחה צמוד למדד המחירים לצרכן, ממועד אירוע המס ועד למועד תשלום ההיטל. בסעיף 15 לתוספת השלישית נקבע, עד תשלום ההיטל יחול חוק ההצמדה. בסעיף 2(א) לחוק ההצמדה נאמר, כי תשלום חובה שלא שולם תוך 30 ימים מהמועד שנקבע לתשלומו, ישולם בתוספת ריבית פיגורים.

הוועדה המקומית טענה, כי "מועד התשלום" חל במועד העברת המקרקעין ועל החברה לשלם את ריבית הפיגורים מאותו יום, אולם לפנים משורת הדין היא מוכנה לחיוב בריבית הפיגורים רק ממועד פרסום פסק הדין בפרשת חלקה 510. אייזנברג טען, כי יש לחשב ריבית הפיגורים רק החל ממועד השומה המוסכמת.

פסיקת בית המשפט

"פיגור" פירושו תשלום חובה אשר לא משולם במועדו, ומאותו מועד חלה ריבית הפיגורים, ויש לפרש מונח זה על פי תכלית החקיקה. בבש"א 158348/08 בקר עדי ועמירם נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, ת"א-יפו פסק אותו שופט עצמו, דן מור, בהאי לישנא:

"הפרשן אינו כבול רק למשמעות הלשונית של המונח. התכלית עשויה להשתנות על פי הקשרם של הדברים. פרשנות המתעלמת מעקרונות בסיסיים של שיטת המשפט, אינה ראויה. חזקה על המחוקק שלא התכוון שהאזרח ישלם ריבית פיגורים לרשות כאשר אין הוא מעכב או משתהה, אלא מממש את זכויותיו הדיוניות על פי הוראות החוק, ובענין זה - התוספת".

בפרשת בקר אימץ השופט דן מור את דברי השופט מנהיים בע"א (ראשל"צ) 154/06 דר' גרינשטיין ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, נתניה:

"גישת הוועדה לפיה המוכר "מפגר" בתשלום מרגע חוזה המכר יוצרת גם תמריץ לועדות לא להזדרז ואף להשתהות בהכנת השומה ובהגשת דרישת תשלום למוכר; שהרי בגין פרק הזמן שנדרש לוועדה (ולשמאי מטעמה), להכין את השומה תקבל הועדה ריבית גבוהה שאין לה מקבילה (פרט לריביות מכח הסכם, כגון ריבית בנקאית...

גם התקופה שמרגע משלוח דרישת התשלום והשומה מטעם הועדה ואילך יוצרת קושי דומה, במקרים בהם נישום חולק על שומה מטעם הועדה. במקרים אלה עליו לערוך שומה נגדית, ואחר כך ללכת במסלול של שומה מוסכמת ובהיעדרה – לפנות לשמאי מכריע, ולהמתין לשומה חדשה (המוסכמת או המכרעת). שוב בפנינו תקופה העלולה להיות לא קצרה שלנישום אין למעשה שליטה על התמשכותה (כל עוד הוא עומד בלוח הזמנים הקבוע בתוספת השלישית להגשת שומה נגדית). לפי פרשנות הועדה, גם בגין תקופה זו יוטל עליו חיוב ב"תשלומי פיגורים...

האם זו תוצאה סבירה שניתן לייחס למחוקק כוונה להשיג? לדעתי התשובה שלילית...".

  השופט דן בצלאל מור

בית המשפט הוסיף ופסק, כי לא מתוך נימוקי חסד הסכימה הוועדה המקומית לא לדרוש ריבית פיגורים כאמור בחוק ההצמדה לתקופה שמיום המימוש ועד ליום פרסום פסק הדין בפרשת חלקה 510, משום שלא סביר לדרוש ריבית פיגורים לתקופה שאפילו הוועדה המקומית עצמה לא חייבה בהיטל השבחה, וממילא הבעלים אינו יכול להיחשב כמי שמסרב לשלם תשלום חובה.

גם לאחר שניתן פסק הדין בפרשת חלקה 510 ועד להשתת השומה, לא הייתה החברה חייבת בתשלום חובה שלא שילמה במועד. כל עוד לא הוצאה כל שומת השבחה, אין כל סכום היטל והבעלים אינו נדרש בתשלום היטל במועד כלשהו.

"נשגב מבינתי מדוע עליו לשלם ריבית פיגורים בתקופה זו, כאילו התחמק מתשלום חובה שעליו לשלם... ריבית פיגורים הינה נורמה עונשית, המטילה חיוב כספי מיוחד רק על זה שגילה דעתו שאינו מוכן לשלם את חובו לרשות, על אף שנדרש, כשמועד תשלום החוב ידוע לחייב ואינו שנוי במחלוקת אמיתית."

לאחר הוצאת השומה הגיש אייזנברג שומה אחרת מטעמו. נפסק, כי סכום היטל ההשבחה שנקבע בשומה האחרת לא היה שנוי במחלוקת, ועל סכום זה יש לחייב בריבית פיגורים. ההפרש שבין סכום ההיטל שלא היה שנוי במחלוקת לבין סכום ההיטל על פי השומה המוסכמת יחויב בריבית פיגורים מהיום ה- 30 שלאחר יום ההסכם לגבי סכום ההיטל.

תקדים מרתק

פסק דינו של השופט דן מור יוצר תקדים מרתק.

לפי תפישתו של בית המשפט ריבית פיגורים היא נורמה עונשית, שניתן להפעילה רק נגד נישום אשר "מתחמק מתשלום חובה שעליו לשלם". נורמה זו ניתן להפעיל רק כאשר הנישום "גילה דעתו שאינו מוכן לשלם את חובו לרשות", כלומר, לאחר שקיבל שומה ולא באופן רטרואקטיבי ורק לגבי חוב שאינו שנוי במחלוקת אמיתית.

לגבי חיוב בריבית בשומה רטרואקטיבית של ארנונה, פסקו בתי משפט שונים, כי אין הצדקה להטילה, ויש להסתפק בהצמדה בלבד.

לגבי אי חיוב בריבית בגין מס שיש לגביו מחלוקת אמיתית, לא מוכר לי תקדים דומה. ראוי להדגיש, כי בית המשפט ציין במפורש, שהמחלוקת צריכה להיות "אמיתית", כלומר שלא בכל מקרה של מחלוקת לא יחויב הנישום בריבית בגין סכום המס שהיה במחלוקת, ולבסוף נפסק כי הוא הוטל כדין.

מתוך פסק הדין המיוחד מבצבצת תפישת עולמו של השופט דן מור, ואיני מתכוון לתפישתו המשפטית אלא לתפישתו החברתית. תפישה זו מעמידה את זכויות האזרח מעל לאינטרס של קופת הציבור, ולבי מלא בגאווה שיש שופטים בישראל שחולקים עמי תפישה זו.

דמוקרטיה אינה מתבטאת בהליכה לקלפי אחת לארבע שנים. דמוקרטיה אמיתית מתבטאת בשמירה על זכויות האדם מפני השלטון, ושנינו, כי שלטון משחית ושלטון מוחלט משחית באופן מוחלט. צמצום הכוח השלטוני מצמצמת את כוחו המוחלט, ומאזנת בין הצורך לנהל רשות שלטונית באופן יעיל באמצעות מתן כוח וסמכויות לבעליי השררה לבין הצורך לשמור על זכויות הפרט.

תפישה זו עומדת בסתירה מול התפישה הקדומה שהאל הוא השליט העליון והמוחלט, ושנציגו עלי אדמות, השליט בשר-ודם, שואב מכוח מוחלט זה רשות לעשות בנתיניו ככל העולה על רוחו.

בהקמת הבניין של ישראל הדמוקרטית הניח האיש דן מור אבן קטנה וחשובה אחת.

____________

בש"א 170317/08 אברהם אייזנברג נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א-יפו

בית משפט השלום תל אביב יפו בפני: כבוד השופט דן בצלאל מור, ניתן ביום 20.4.2009


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן