עיריית נצרת עילית עמדה להתקשר בהסכם למתן שירותים מקצועיים עם רו"ח. היועצת המשפטית של העירייה, אולגה גורדון, הגישה חוות דעת וטופס "הזמנה להגשת הצעות ותנאי הגשה למתן שירותי ראיית חשבון לעיריית נצרת עילית", וזו נשלחה למספר רואי חשבון. ראש העירייה ניסה לדחות את ההליך בשישה חודשים, והיועצת המשפטית ציינה, כי זו התערבות פסולה בהליכי רכש. ראש העירייה התעקש, הוגשה עתירה מנהלית, וערעור לבית המשפט העליון.
השופט אליקים רובינשטיין
פסק הדין המפורט של השופט רובינשטיין דן בסוגיית מכרז או הזמנה לקבל הצעות מבעלי מקצוע חופשי. לא נדון כאן בכל ההיבטים האלה, ונתרכז רק בסוגיה של מעמדו של היועץ המשפטי של הרשות המקומית ובסוגיית כפיפותו ליועץ המשפטי לממשלה. להלן מספר מובאות מפסק הדין:
"ראש העירייה אינו יכול לעשות שבת לעצמו ולהחליט בעצמו בניגוד לחוות דעת משפטית שקיבל מן היועץ המשפטי של הרשות...
רשות מקומית חייבת בקבלת ייעוץ משפטי... היועץ המשפטי של הרשות מוזמן לכל ישיבה של הרשות המקומית... שר הפנים קובע בתקנות סוגי עסקאות שרשות מקומית לא תתקשר בהן אלא לאחר שקיבלה על העסקה חוות דעת משפטית בכתב... ולא תתקשר רשות מקומית בעסקה הטעונה אישור המועצה, אלא אם כן הוגשה לה חוות דעת מנומקת בכתב של היועץ המשפטי, שלפיה אין מניעה לאשר את העסקה... היועץ המשפטי אינו יועץ פרטי של ראש הרשות, אלא של הרשות המקומית...
חוות הדעת של היועץ המשפטי לעירייה בשאלה משפטית קובעת מבחינת גורמי העירייה, ובכלל זאת העומד בראשה, את המצב המשפטי המצוי... בכפוף לחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה בהקשרים הנצרכים, ולפסיקת בתי המשפט...
סעיף 6(ד) לחוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי) קובע, כי מליאת המועצה רשאית לאמץ חוות דעת משפטית אחרת שהוצגה בפניה, אולם קשה להלום כי כל החפץ בכך יגיש חוות דעת נוגדת, כאשר חוות דעת היועץ המשפטי אינה נושאת חן בעיניו. חוות דעת נוגדת תוכל להיות מאומצת רק במקרים נדירים, במשורה שבמשורה; וראוי לה למועצה שתשקול היטב היטב בטרם אימוץ חוות דעת משפטית אחרת, ותפנה ליועץ המשפטי לממשלה לשם חוות דעתם בטרם תנקוט צעד קיצוני. לא כל שכן, שאין ראש העירייה רשאי לפעול כנגד חוות דעתו של היועץ המשפטי לעירייה שלא באמצעות החלטה של המועצה, שכאמור צריכה להיות נדירה מאוד."
העולה במקובץ מדברים אלה הוא, כי כאשר ראש הרשות המקומית אינו חפץ לקבל את חוות דעתו של היועץ המשפטי של הרשות המקומית, פתוחה בפניו הדרך לקבל חוות דעת מהיועץ המשפטי לממשלה.
הלכה מרחיקת לכת זו הופכת את היועץ המשפטי לממשלה למעין "ערכאת ערעור" על היועץ המשפטי של הרשות המקומית. לכותב שורות אלה קשה לעכל את הכפיפות הזו של השלטון המקומי לשלטון המרכזי, ואביא את הדוגמה הבאה.
בין רשות מקומית לבין המדינה מתעוררת מחלוקת לגבי חיוב ארנונה. המדינה ממציאה חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, והרשות המקומית ממציאה חוות דעת שונה של היועץ המשפטי שלה.
לדעתי, העירייה אינה כפופה לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, אולם בעקבות הפסיקה של בית המשפט העליון, ראש הרשות המקומית רשאי לפעול על פיה, וזאת בניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי של הרשות המקומית. הבחירה נותרת בידי ראש הרשות המקומית. אם המחלוקת מגיעה לבית המשפט, אזי הוא אינו חייב לפסוק על פי אף לא אחת מחוות הדעת, והוא מוסמך לפסוק לפי שיקול דעתו בלבד.
________
עע"ם 6145/12 עיריית נצרת עילית נ' זאב הרטמן, שמעון גפסו ראש העירייה ואח', בית המשפט העליון, כבוד השופטים א' רובינשטיין, ע' פוגלמן, ד' ברק-ארז, 13.1.2013.
אודות ARNONA
גרסת הדפסה
