ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 25/5/2017
גרסת הדפסה

מהפך בפרשנות דיני הארנונה העירונית

בית המשפט העליון: "פוסט פרודקשן" היא "תעשיה ומלאכה" ולא "שירותים" לצורך ארנונה

מאת: ד"ר הנריק  רוסטוביץ, עו"ד  

30/6/2016

מעשה שהיה כך היה

חברת ברודקאסט עוסקת ב"פוסט פרודקשן" בתחום הקולנוע - הפיכת חומר גלם מצולם לסרט ערוך, כגון הוספת פס-קול, קריינות, אפקטים, כתוביות וכיוצא באלו. בשנת 2013 שונה תעריף הארנונה של מתעשייה ומלאכה לתעריף השיורי, והארנונה תפחה פי שלושה. מנהל הארנונה דחה את ההשגה, ועדת הערר דחתה את הערר, ובית המשפט המחוזי דחה את הערעור. בית המשפט העליון נתן רשות ערעור, לנוכח החלטות הסותרות בתחום.

צו הארנונה של עיריית תל אביב-יפו מבחין בין בניינים שמשמשים למגורים ובניינים שאינם משמשים למגורים. סעיף 3.2 לצו הארנונה הוא סיווג שיורי, ונקבע בו תעריף ארנונה מרבי לכל עסק למעט שורה של יוצאים מהכלל. אחד היוצאים מהכלל הוא "בתי מלאכה ומפעלי תעשיה", שלו נקבע תעריף נמוך יותר. השאלה שהתעוררה הייתה, איזו הגדרה גוברת במקרה זה?

פסק הדין של בית המשפט העליון

כבוד השופטת דפנה ברק ארז כתבה פסק דין מפורט ומנומק, וקיבלה את הערעור. נפסק, כי בבואו ליישם מבחנים שנפסקו בעבר, על בית המשפט לתת משקל משמעותי לתמורות שחלו בתחומי הכלכלה, התעשיה, המסחר והתעסוקה מאז שמבחנים אלה הותוו.

המבחן שעניינו "יצירת יש מוחשי" מתקיים בפעילות של פוסט פרודקשן. לבד מפעולת עריכה של חומר הגלם, נוספים לו קול, קריינות, מוזיקה, אפקטים ואנימציה, תהליך שמוביל למוצר שונה בתכלית מחומר הגלם המצולם. המבחן שעניינו "היקף השימוש", אמנם נערך לבקשתו של לקוח מסוים אולם הסרט מוקרן בקולנוע או בטלוויזיה ומבחינה זו ניתן לראות בו "מוצר מדף". "המבחן הכלכלי" מתקיים משום שהתהליך מעלה את ערכו של המוצר. "מבחן ההנגדה" מתקיים אף הוא.

השופטת ד"ר דפנה ברק ארז

יש מקום לתת תמריצים לפעילות התורמת לעידוד התעסוקה והכלכלה, ויש לשקול את התועלת הכלכלית מהנכס יחסית לשטחו בהתחשב בכך שמפעלי תעשיה נדרשים מטיבם לשטח גדול לצורך העמדת מכונות הייצור.

יש להעדיף סיווג ספציפי על-פני סיווג שיורי. סיווג שיורי נועד, בין היתר, למנוע מצב שבו לא ניתן יהיה להטיל ארנונה בגין שימוש מסוים שלא פורט בתקנות ההסדרים, אך הוא לא נועד "למשוך" לתוכו נכסים אשר יכולים לחסות תחת קטגוריות ספציפיות אחרות.

כבוד השופט רובינשטיין הוסיף, כי "פוסט פרודקשן" קרוי בלשון התקנית "גמר הפקה"; "וידאו קונפרנס" - ועידת חוזי; אפקטים – פעלולים, "קריאייטיב" – יצירתיות, סטייליסט - מעצב סגנון, אנליסט - מנתח פיננסי. במשנה נמנה המכה בפטיש על אבות המלאכות האסורות בשבת, ובפירוש הרב פנחס קהתי, "כל גמר מלאכה מכונה 'מכה בפטיש', שכן דרך האומנים כשגומרים מלאכתם מעיינים בה אם נשאר עוד דבר מועט להשלים תיקונו ומכים בפטישם על הכלי כדי לעשות בו את השכלול הסופי", ממש "גמר הפקה".

ועוד הוסיף, כדי שלא להטריח עד כדי טרחנות לא אחזור על הקינה שהשמיע בית משפט זה אין ספור פעמים על התוהו ובוהו בתחום הארנונה, ועל ריבוי הסיווגים שמספרם בתל-אביב מגיע - שומו שמים - לאלפים.

סוף מעשה במחשבה תחילה

פסק דין תקדימי זה עתיד להפחית עשרות מיליוני ש"ח מגביית הארנונה של עיריית תל אביב, ולהביא הקלה משמעותית למאות ואולי לאלפי בעלי עסקים בעיר.

גישתה הפרשנית של כבוד השופטת דפנה ברק ארז מלמדת על תפישת עולם משפטית וחברתית, לפיה אין מכופפים את המציאות ללשון החוק, אלא מתאימים את לשון החוק למטרת החקיקה, אשר משתנה במקביל למציאות המשתנה שבה אנו חיים.

צו הארנונה של תל אביב הוא יוצא דופן בכך, שהוא קובע לכל סוגי העסקים תעריף ארנונה שיורי מרבי של 370 ש"ח לכל מ"ר לשנה, למעט שימושים שהוחרגו ולהם נקבע תעריף ארנונה נמוך יותר. על כך העיר כבוד השופט רובינשטיין, כי הוא לא נועד "למשוך" לתוכו נכסים אשר יכולים לחסות תחת קטגוריות ספציפיות אחרות.

_______

בר"ם 1676/15 ברודקאסט וידאו ש.ב בע"מ נ' מנהל הארנונה בתל אביב-יפו, בית המשפט העליון, א' רובינשטיין, ס' ג'ובראן, ד' ברק-ארז, 9.6.2016

הכותב הוא מחבר הספר "ארנונה עירונית"

פסק הדין


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן