ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 24/1/2017
גרסת הדפסה

תובענה ייצוגית בארנונה - גבולות הסמכות של בית המשפט המנהלי

בית המשפט העליון: בסוגיות הנתונות לסמכות ועדת הערר אין להגיש תובענה ייצוגית

מאת: ד"ר הנריק  רוסטוביץ, עו"ד  

17/8/2016

מעשה שהיה כך היה

אספדיה בע"מ ושני נישומים נוספים ניהלו מכוני יופי בתחומי העיר תל אביב-יפו. עיריית תל אביב חייבה אותם בארנונה בתעריף "עסקים", ואילו הם טענו, כי יש לחייבם בתעריף "מלאכה ותעשיה", שהוא זול יותר.

הנישומים הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד העירייה לשינוי סיווגם של מכוני היופי לסיווג של "מלאכה ותעשיה" ולהשבת הפרשי החיוב בארנונה לכל המכונים מסוגם כתוצאה משינוי הסיווג לתקופה של 24 חודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה. העירייה טענה כי אין לאשר את הבקשה להגיש תובענה כייצוגית משום שזו עקיפה של הליכי השגה וערר והן משום שבמכוני היופי לא מתבצעת "מלאכה" אלא מתן שירותים. הבקשה לאישור התובענה הייצוגית אושרה, ולאחר שניתן בה פסק דין, הוגשו ערעורים בידי שני הצדדים.

פסק דינו של בית המשפט העליון

הסוגיה המשפטית הייתה: האם ניתן להגיש תובענה ייצוגית לתקיפה של שומת ארנונה בנסיבות שבהן הדין מתווה מסלול ייחודי נפרד להשגה על השומה?

השופטת דפנה ברק-ארז קיבלה את ערעורה של העירייה ודחתה את ערעורם של הנישומים. התנאי המקדמי לאישור ובענה ייצוגית הוא האפשרות להגיש תביעה אישית. "לפי דיני הארנונה, טענה שעניינה סיווג בלתי מתאים יש להעלות בהליך הסטטוטורי שנקבע לכך – הגשת השגה, ובהמשך לכך, על-פי הצורך, הגשת ערר והגשת ערעור מינהלי... אין לעקוף את המסלול הקבוע בחוק הערר אלא במקרים חריגים.

השופטת ד"ר דפנה ברק ארז

ניתן לתקוף חיוב בארנונה על דרך של עתירה מינהלית כאשר מתעוררת שאלה משפטית עקרונית שטרם נדונה, בטענה בדבר אי-חוקיות של צו הארנונה, בטענה כי חיוב הארנונה אינו חוקי מאחר שהוא מנוגד להסכם שנעשה עם הרשות המקומית, כאשר עילת התביעה היא התרשלות של הרשות המקומית, והשבת ארנונה בעילות שאינן נמצאות בסמכותה של ועדת הערר. המקרה הנדון הוא בסמכותה הייחודית של ועדת הערר.

הנשיאה מרים נאור הצטרפה לעמדה זו.

השופטת אסתר חיות, בחוות דעת מיעוט סברה שיש לקבל את עמדת הנישומים. "העובדה שקיים מסלול סטטוטורי ייחודי לבירור ההליך האישי היא, כשלעצמה, אינה צריכה להקים מחסום מפני תובענה ייצוגית באותו נושא."

הכלל והיוצא מהכלל

בקצירת העומר, בדרך כלל - בסוגיות משפטיות שמתעוררות לגבי חיובי הארנונה, שלגביהן ניתן להגיש עתירה מנהלית, ניתן להגיש גם תובענה ייצוגית, ואילו בסוגיות משפטיות שמתעוררות לגבי חיובי הארנונה, שלגביהן יש להגיש השגה וערר, לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית.

ולכלל הזה יש יוצאים מהכלל, נדירים ככל שיהיו, והגבול עובר בחוות דעתו של השופט היושב בדין.

זווית אישית - הציטוט הראשון

בפסק הדין של השופטת דפנה ברק-ארז הובא הציטוט הראשון בפסיקה מתוך הספר החדש: ארנונה עירונית השגה ערר וערעור מאת: הנריק רוסטוביץ, עופר צוק וערן פייביש, הוצאת אוריאן 2016. לכבוד הוא לנו.

_______

עע"ם 6685/15 עע"ם 6993/15 עיריית תל אביב-יפו נ' אספיאדה בע"מ ואח', בית המשפט העליון, כבוד הנשיאה מ' נאור, כבוד השופטת א' חיות, כבוד השופטת ד' ברק-ארז, 16.8.2016


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן