ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 16/8/2019
גרסת הדפסה

החלטת היועץ המשפטי לממשלה בענין שרון

החלטת היועץ המשפטי לממשלה בענין אריאל שרון וגלעד שרון בפרשת "האי היווני" וקרקעות אפל


15/6/2004

היועץ המשפטי לממשלה

החלטה

בענין אריאל שרון וגלעד שרון

בפרשת "האי היווני" וקרקעות אפל

כ"ו בסיון תשס"ד

15 ביוני 2004

 

ראשי פרקים

פרק ראשון: כללי ............................................................... 12-4

א. מבוא

ב. מבחן דיוּת הראיות להעמדה לדין של ראש ממשלה

ג. החשדות נגד שרון וגלעד בדבר קבלת שוחד מאפל: מבט כללי

פרק שני: שרון כ"עובד הציבור" ............................................. 12

פרק שלישי: מתת השוחד ..................................................... 33-13

א. התמיכה הפוליטית .............................................. 20-13

1. מערכת היחסים שרון-אפל

2. הפריימריז בפברואר 1999

3. הבחירות לראשות הליכוד ביום 2 לספטמבר 1999

4. התמיכה הפוליטית – גרסת שרון

5. תמיכה פוליטית כמתת שוחד – ניתוח

ב. העסקת גלעד כמתת שוחד ..................................... 33-21

1. פרוייקט האי היווני – כללי

2. העסקת גלעד

3. הסכם אפל-גלעד

4. תנאי ההעסקה והסכומים ששולמו - האם הסכם פיקטיבי?

5. העסקת גלעד כמתת שוחד: סיכום

פרק רביעי: מרכיב התמורה - האם ניתנה תמורה על-ידי שרון? ....... 50-34

א. השתתפות בארוחות הערב עם אנשי הממשל היוונים ...... 37-35

1. הארוחה הראשונה (12 בינואר 1999)

2. הארוחה השניה (28 ביולי 1999)

ב. מעורבות שרון בעסקי קרקעות אפל באזור לוד 1999-1997 ...... 41-38

1. הפגישה אצל שרון בעניני חב' "מגדל הזוהר" בספטמבר 1997

2. אבי דרכסלר כמנהל מינהל מקרקעי ישראל

ג. קרקעות לוד 2003-2002: החלטת הממשלה ודיוני הוע' המחוזית ... 50-42

1. החלטת הממשלה על שיקום לוד

2. תכנית בן שמן

3. תכנית האב לוד

4. ניתוח ומסקנות

פרק חמישי: היסוד הנפשי ............................................. 71-51

  1. כללי ................................................................. 52-51
  2. התמיכה הפוליטית ............................................... 56-52
  3. העסקת גלעד ....................................................... 67-57
  4. 1. היסוד הנפשי של גלעד

    2. היסוד הנפשי של שרון

  5. "עצימת עיניים" ...................................................... 71-67

פרק שישי: סוף דבר ........................................................... 76-72

 

פרק ראשון: כללי

א. מבוא

  1. מסוף שנת 1998 ועד לחודש פברואר 2001 היו נתונים שניים מקווי הטלפון של מר דוד אפל (להלן - אפל) להאזנה של היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות של משטרת ישראל (להלן - יאחב"ל) עפ"י צווים של בית משפט. המידע שנצבר מהאזנות אלה שימש יסוד לחקירות פליליות נגד אפל ונגד אישי ציבור שונים, בפרשיות שונות. במסגרת זו נחקרו גם חשדות נגד אפל ונגד אריאל שרון (להלן - שרון) בפרשה המכונה "פרשת האי היווני", בחשד לעבירות שוחד ומרמה והפרת אמונים.
  2. באשר לאפל, חקירות אלה הובילו להגשת כתב אישום נגדו ונגד שני נאשמים אחרים (חברת מגדל הזוהר לבנין בע"מ ובנימין תבין) שהוגש לבית משפט השלום בת"א (ת.פ. 8116/03), בו מואשם אפל במספר אישומים של מתן שוחד לעובדי ציבור שונים.
  3. אשר לשרון, החקירה בשלב הראשון התמקדה בחשדות בדבר קבלת שוחד מאפל בדרך של קבלת סיוע פוליטי בבחירות הפנימיות בליכוד, וזאת תמורת סיוע של שרון לאפל בקידום פרוייקט האי היווני, על-ידי השתתפות בארוחות שערך אפל לאישי ממשל יוונים. סיכום החקירה בפרשת האי היווני הועבר על-ידי יאחב"ל לפרקליטות באפריל 2002, וכלל המלצה להעמיד לדין את אפל, ולסגור את התיק נגד שרון בהעדר ראיות מספיקות.
  4. בהמשך לכך, נערכה חקירה משלימה בהתייחס להעסקתו של גלעד על-ידי אפל בפרוייקט האי היווני. חקירה זו התנהלה עד שלהי 2003, בליווי הפרקליטות. גם לאחר השלמת חקירה זו, מסקנת צוות החקירה, בראשות ראש יאחב"ל, כפי שנמסרה לי בע"פ, הייתה חד-משמעית, כי אין ראיות להעמדה לדין של שרון וגלעד, אף, שלא כנהוג, לא הוגש הפעם דו"ח מסכם בכתב של צוות החקירה.

    בהמשך ובמקביל לכך, נפתחה בהוראת ראש אגף החקירות במשטרת ישראל חקירה משלימה גם בנוגע להליכי הטיפול על-ידי הרשויות השונות בקרקעות לוד-מזרח בשנים 2003-1997, בדגש על הקרקעות בהן יש לאפל אינטרסים, ובנוגע למעורבות שרון בהליכים אלה. חקירה זו, שנוהלה על-ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), הסתיימה באוקטובר 2003. גם חקירה זו לא העלתה ממצאים מרשיעים נגד שרון, כפי שיפורט בהמשך הדברים. חומר החקירה הועבר לפרקליטות כחומר חקירה משלים לחומר בפרשת האי היווני.

  5. בדצמבר 2003, לאחר דיונים שהתקיימו בפרקליטות בראשות פרקליטת המדינה, בשיתוף צוותי החקירה, הוכנה על-ידי פרקליטות מחוז מרכז חוות-דעת מסכמת על פרשת האי היווני וקרקעות אפל. בסיכומה של חוות דעת הומלץ להעמיד לדין את אפל בעבירה של מתן שוחד (עמ' 77 לחוות-הדעת), ואילו בנוגע לשרון ההמלצה הייתה לסגור את התיק מחוסר ראיות (עמ' 83 שם).
  6. ביום 20 בינואר 2004 הוגשה לבית המשפט - לפי הנחיית פרקליטת המדינה, ששימשה באותה עת כמ"מ היועץ המשפטי לממשלה - הודעה על תיקון כתב האישום נגד אפל. התיקון כלל, בין היתר, הוספת אישום המייחס לאפל עבירה של מתן שוחד לשרון על-ידי הבטחה ומתן תמיכה פוליטית לשרון בשתי מערכות הבחירות הפנימיות בליכוד בשנת 1999, ועל-ידי העסקת בנו, גלעד שרון (להלן – גלעד), תמורת סכומים גבוהים, וזאת לשם השגת הסיוע והתמיכה של שרון לקידום פרוייקט האי היווני ועסקי הקרקעות של אפל באזור לוד, וכן למשוא פנים בדרך כלל.
  7. עם כניסתי לתפקידי, בתחילת פברואר 2004, קיימתי מספר דיונים בפרשה זו. הדיונים התקיימו בהשתתפות פרקליטת המדינה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, המשנה לפרקליטת המדינה, פרקליטת מחוז מרכז, מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, פרקליטים נוספים מפרקליטות המדינה ומפרקליטות מחוז המרכז שעסקו בנושא, והעוזר הראשי ליועץ המשפטי לממשלה. כן השתתפו בחלק מהדיונים ראש אח"ק, ראש יאחב"ל, ראש יאח"ה, ואנשי צוותי החקירה מיאחב"ל ויאח"ה שעסקו בפרשה. בדיונים אלה נסקרו ונדונו השאלות הראייתיות והמשפטיות שהפרשה מעלה.
  8. לקראת דיונים אלה הועברה אלי על-ידי פרקליטת המדינה חוות הדעת האמורה בסעיף 4 לעיל, תוך ציון כי מאז עריכת חוות-הדעת על-ידי הפרקליטות בדצמבר 2003 התקיימו דיונים נוספים בהם נשקלה מחדש ההמלצה. בתום הדיונים שקיימתי כאמור ביקשתי מפרקליטת המדינה חוות דעת והמלצה סופית מטעמה. ביום 28 במרץ 2004 קיבלתי חוות דעת מפורטת, בה ממליצה פרקליטת המדינה להעמיד לדין את שרון בגין עבירת לקיחת שוחד מאפל. חוות דעת זו לוותה בטיוטת כתב אישום נגד שרון וגלעד בגין עבירת לקיחת שוחד.

    בהתאם לאמור בחוות הדעת, ההמלצה האמורה התגבשה פה-אחד במהלך דיונים שקיימה פרקליטת המדינה עם צוות פרקליטים, שכלל את גב' נאוה בן-אור, המשנה לפרקליט המדינה, גב' אפרת ברזילי, מנהלת המחלקה הפלילית, מר יהושע (שוקי) למברגר, ממונה (בפועל) על ענינים פליליים, מר אסף רוזנברג, עוזר לפרקליטת המדינה, וכן את גב' רחל שיבר, פרקליטת מחוז המרכז, וגב' איטה נחמן מנהלת מחלקה בפרקליטות מחוז מרכז, ומר אביעד אליה סגן בכיר א' בפרקליטות מחוז המרכז.

  9. לאחר קבלת חוות הדעת ועיון בה מיניתי צוות מקצועי אשר יסייע לי בבחינת מכלול חומר הראיות וגיבוש החלטתי הסופית בתיק. הצוות כלל את מר יהושע שופמן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; מר שמעון דולן, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה; גב' דפנה ביינוול, ראש תחום עיכובי הליכים בפרקליטות המדינה; מר שלמה (מומי) למברגר, סגן מנהל המחלקה לחקירת שוטרים בפרקליטות המדינה, ואת מר רז נזרי, עוזר ראשי ליועץ המשפטי לממשלה.
  10. בסיוע הצוות האמור בחנתי באופן מדוקדק את חומר הראיות הרב בפרשה זו, את השאלות המשפטיות העולות ממנו, ואת חוות הדעת השונות שניתנו בפרשה זו. לאחר מכן קיימתי מספר דיונים ממושכים בפורום משותף של פרקליטת המדינה (עד לבחירתה) והצוות שסייע בידה, והצוות האמור שסייע בידי. בדיונים אלה הוצגה באופן מסודר המלצת עמדת צוות הפרקליטות וטעמיה, וכן נדונו ולובנו במשותף, בהרחבה, הסוגיות הראייתיות והמשפטיות שפרשה זו מעוררת.
  11. אחר כל הדברים האלה הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לסגור את התיק נגד אריאל שרון וגלעד שרון בשל העדר ראיות מספיקות להעמדתם לדין. למסקנה זו שותפים גם כל חברי הצוות המקצועי שסייע בידי בתיק זה.
  12. להלן אעמוד על עיקרי העובדות, הראיות והנימוקים להחלטתי זו.

    ב. מבחן דיוּת הראיות להעמדה לדין של ראש ממשלה

  13. בחודשים האחרונים התפרסמו התבטאויות ודעות שונות בשאלה, האם דין ראש ממשלה כדין אזרח מן השורה לענין מבחן דיוּת הראיות לשם העמדה לדין.
  14. למען הסר ספק אדגיש מיד, כי החלטתי זו התקבלה מתוך עמדה, כי אכן דין אחד לראש הממשלה ולאחד האדם לענין מבחן דיות הראיות לשם העמדה לדין.

    אכן, אין להקל, כפי שאין גם להחמיר, עם ראש ממשלה (או כל נבחר או עובד ציבור אחר), לענין מבחן דיות הראיות. דין ראש הממשלה כדין כל אדם אחר, ויש לבחון את חומר הראיות נגדו, לפי דיני וכללי הראיות הרגילים, לשם החלטה אם יש בראיות די כדי העמדה לדין.

  15. כידוע, בהתאם לסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, "ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שאין במשפט ענין לציבור."
  16. השאלה, מהן "ראיות מספיקות לאישום" נבחנה על-ידי בית המשפט העליון, בהרכב מורחב, בפרשת יהב (בג"צ 2534/97 יהב ואח' נ' פרקליטת המדינה ואח', פ"ד נא(3) 1), בעקבות פסיקה קודמת.

    המדובר היה בשלוש עתירות אשר תקפו את החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין את ראש הממשלה דאז, ואת שר המשפטים דאז בפרשת מינוי עו"ד בר-און ליועץ משפטי לממשלה, וזאת על אף המלצה של המשטרה ושל חלק מצוות הפרקליטים בפרקליטות המדינה להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה ונגד שר המשפטים.

    בית המשפט קבע לענין הנדון באופן ברור וחד-משמעי, כי דין אחד "לשועי ארץ" ו"לפשוטי עם" - ולעניננו, דין אחד לראש ממשלה ולאזרח מן השורה - לענין מבחן דיות הראיות להעמדה לדין. בית המשפט הדגיש לאמור:

    "כל שאמרנו יפה הן לשועי ארץ והן לפשוטי עם. נקודת המוצא העקרונית היא שכל האזרחים שווים בפני החוק. שוויון הכול בפני החוק הוא כלל בל יעבור בשיטתנו המשפטית. עקרון השוויון 'הוא מנשמת אפו של המשטר החוקתי שלנו כולו'." (שם, בעמ' 13).

  17. בית המשפט גם עמד על המבחן (האחיד) אותו יש להפעיל לענין העמדתו של אדם לדין, הוא מבחן "האפשרות הסבירה להרשעה". בשל חשיבות הדברים לענייננו, אביא מדברי בית המשפט בפרשה זו - שעסקה אף היא, כאמור, בשאלה של העמדה לדין של ראש ממשלה - כלשונם:
  18. "העמדת אדם לדין אינה דבר של מה בכך, והשלכותיה קשות, אף אם בסופו של דבר יוצא הוא זכאי בדינו. והדברים ידועים... גישת "האפשרות הסבירה להרשעה" מעניקה לתובע שיקול דעת ראוי גם בחיזוי תוצאות המשפט, אם יוגש כתב אישום, שהוא אחד מן השיקולים הנוגעים לעניין. שכן, יש בו, כאמור, לצמצם את מספר אישומי השווא...

    עצם בחינת הסתברות ההרשעה פירושה התחקות גם אחר אופן החלטתו של בית המשפט במשפט. היינו, הסתברות סבירה להרשעה אין פירושה רק הסתברות סבירה כי על פי חומר הראיות אכן ביצע הנאשם את העבירה המיוחסת לו, אלא הסתברות סבירה שבית המשפט יפסוק שאין כל ספק סביר שהנאשם אשם בביצוע העבירה...

    הגשת כתב אישום, על אף שהתובע עצמו מעריך כי רב הסיכוי שהנאשם יזוכה על הסיכוי שיורשע בדין, איננה מצב תקין ורצוי. תוצאותיו של ההליך הפלילי, גם אם אינו מסתיים בהרשעה, גורליות מכדי שייעשה "ניסוי" בהגשת כתב אישום." (עמ' 12-10 שם, ההדגשה במקור).

    מכאן, שאין מקום לגישה, לפיה מקום שקיים ספק בלב התובע בדבר קיומן של ראיות מספיקות להרשעתו של אדם, עליו להגיש כתב האישום, ולהותיר את המלאכה לבית המשפט. על התובע מוטל להעריך בעצמו את הראיות, ובמסגרת זו גם להתחקות אחר החלטתו של בית המשפט בהערכת הראיות ובמשקל שייתן להן, ועל יסוד הערכה כוללת זו עליו להגיע למסקנה, האם אמנם קיימת "הסתברות סבירה להרשעה."

  19. בקשה לדיון נוסף על פסק הדין, נדחתה על-ידי בית המשפט: דנג"צ3865/97 יהב ואח' נ' פרקליטת המדינה ואח', דינים עליון, כרך נד 244.
  20. ג. החשדות נגד שרון וגלעד בדבר קבלת שוחד מאפל: מבט כללי

    עבירת השוחד: כללי

  21. העבירה בה נחשד שרון היא כאמור עבירת השוחד לפי סעיף 290 לחוק העונשין, הקובע כי "עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר שבע שנים..."
  22. על תכליתה של עבירת השוחד ועל הערך המוגן שביסודה עמד בית המשפט העליון פעמים רבות. כך, למשל, בפרשת בן עטר (ע"פ 1877/99 מדינת ישראל נ' בן עטר, פ"ד נג(4) 695) מציין בית המשפט:

    "שיטתנו החברתית והמשפטית מתייחסת בחומרה מיוחדת לעבירות השוחד. מעשה שוחד, הוא במהותו פעולה במצב של ניגוד עניינים. מטרתו של מתן שוחד היא לגרום לכך שבעת ביצוע התפקיד הציבורי, יעמדו לנגד עיניו של עובד הציבור, אינטרס של אדם שאת טובתו הוא מבקש ולא אינטרס של הציבור שעובד הציבור משמש כנאמנו. מעשה השוחד, טומן בחובו סכנת השחתת מערכת המינהל הציבורי והסטתה לפעול שלא על פי קריטריונים ענייניים, שלא על פי הנורמות הראויות למנהל ציבורי תקין ושלא על פי החוק. מעשה השוחד משחית את מידות עובדי הציבור ופוגע ברקמה העדינה של מערכת היחסים בין הפרט ובין עובד הציבור המושתתת על הגינות, ענייניות, אי משוא פנים ושוויון. הוא נוגס בתשתית המבנה החברתי ופוגע באמון הציבור במינהל, שהוא יסוד הכרחי לקיומה של חברה מתוקנת." (שם בעמ' 713)

    על הערך המוגן באמצעות עבירת השוחד עמד גם פרופ' מ. קרמניצר, במאמרו "האם חסרי עבירות אנחנו" משפטים יג (תשמ"ג) 159:

    "הערך החברתי המוגן באמצעות העבירות שעניינן שוחד לעובד ציבור הוא פעולתו התקינה של המינהל הציבורי. המטרה הראשונה היא להבטיח שפעולתו של המינהל הציבורי תשקף את רצונה האמיתי של המדינה, כלומר תהיה מכוונת להגשמת האינטרסים והמטרות של המדינה תוך הבאה בחשבון של שיקולים ענינים ושל שיקולים ענינים בלבד... חשיבות פעולתו של המינהל הציבורי היא גדולה, שכן בלעדיה לא ייתכנו חיים חברתיים מסודרים, ולפיכך מגינים באמצעות עבירת השוחד לא רק על תקינות פעולתו של המינהל הציבורי, אלא גם על יוקרתו של המינהל בעיני הציבורי ועל האמון שהציבור רוחש לו כתנאים הכרחיים לפעולתו." (עמ' 162-161)

  23. עבירת השוחד היא עבירה התנהגותית, כשהיסוד העובדתי בה כולל מרכיב התנהגותי אחד, ושלושה רכיבים נסיבתיים. הרכיב ההתנהגותי הוא ה"לוקח" (או ה"נותן"). הרכיבים הנסיבתיים הם: "עובד הציבור", "שוחד" (אשר בהתאם לסעיף 293 לחוק יכול שיהיה כסף, שווה-כסף, שירות או טובת הנאה אחרת), ו"בעד פעולה הקשורה בתפקידו" של עובד הציבור.
  24. לשם התגבשות עבירת השוחד נדרש קשר סיבתי כפול: קשר בין מתת השוחד לבין הפעולה בעדה ניתן השוחד, וקשר בין הפעולה האמורה לבין התפקיד.

    היסוד הנפשי בעבירה, כאמור בסעיף 19 לחוק העונשין, הוא מחשבה פלילית, היינו מודעות לטיב המעשה ולקיום הנסיבות האמורות כולן. (ע"פ 8573/96 מרקדו ואח' נ' מד"י, פ"ד נא(5) 481, 498; ע"פ 5803/97 כהן נ' מדינת ישראל, דינים עליון, כרך נג 446). כן נדרשת מודעוּת של עובד הציבור לעובדה, שהמתת ניתן לו בעד פעולה הקשורה בתפקידו. מודעות זאת יכולה להתבטא, לפי סעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין, גם ב"עצימת עיניים" מצד עובד הציבור, היינו מקום שעלה חשד בליבו בדבר אפשרות קיום הנסיבות האמורות אך נמנע מלבררן. (ראו גם: ע"פ 5046/93 מדינת ישראל נ' הוכמן, פ"ד נ(1) 2, 9; ע"פ 4148/96 מדינת ישראל נ' גנות, פ"ד נ(5) 367, 376, 378).

    המונח "פעולה הקשורה בתפקידו" נתפרש בפסיקה ככולל לא רק פעולות שעובד הציבור מוסמך ורשאי לעשותן במסגרת תפקידו המוגדר, אלא גם פעולות הנעשות על ידו שלא במסגרת תפקידו, אך מתוך זיקה להיותו בעל תפקיד פלוני (ע"פ 534/78 קוביליו נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(2), 281; ע"פ 12/83 בואר נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(3) 477, 479; ע"פ 150/88 לושי נ' מדינת ישראל, פ"ד מב(2) 650, 654). עם זאת, אין די בקיום זיקה אקראית בין הפעולה של עובד הציבור לבין תפקידו, ונדרש שהזיקה תבטא קשר רלוונטי בין הפעולה לבין התפקיד, אף אם עשייתה אינה חלק מתפקידו המוגדר או הרגיל של עובד הציבור (ע"פ 205/84 צדיק נ' מדינת ישראל, פ"ד מ (3) 85).

    החשדות נגד שרון: יסודות העבירה

  25. להלן אסקור, בתמצית, את החשדות המיוחסים לשרון, במסגרת יסודות עבירת השוחד, לאחר מכן אעמוד ביתר פירוט, תוך ניתוח עובדתי ומשפטי, על כל אחד מיסודות אלה, תוך התייחסות לאירועים ופרשיות-המשנה של הפרשה בכללותה.
  26. "עובד הציבור" -
  27. שרון היה "עובד הציבור", כהגדרתו בסעיף 34כד' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), בכל התקופה הרלבנטית לחשדות שהועלו נגדו (2003-1997), כשר, כחבר-הכנסת וכראש הממשלה.

  28. מתת השוחד -
  29. נגד שרון הועלה חשד כי קיבל מאפל במהלך התקופה האמורה טובות-הנאה כמתת שוחד בשני אופנים:

    האחד, על-ידי הבטחה ומתן של תמיכה פוליטית, הן בבחירות המקדימות (פריימריז) לקביעת רשימת מועמדי מפלגת הליכוד לכנסת החמש-עשרה, שהתקיימו ביום 8.2.99, בהן התמודד שרון על מקום בצמרת הליכוד; והן בבחירות לראשות הליכוד, שהתקיימו ביום 2.9.99, בהן התמודד שרון מול אהוד אולמרט ומאיר שטרית.

    והשני, על-ידי העסקת גלעד, בנו, בפרוייקט האי היווני אשר, כנטען, הייתה בעת שאפל נזקק לשירותיו של שרון, ובתנאים כספיים מפליגים, ללא תמורה של ממש מצד גלעד, בקשר עסקי שיש בו "מידה רבה של חריגות עד כדי פיקטיביות". המדובר בתשלומים בסכום מצטבר של כ- 640,000$ בגין העסקה שנמשכה ממרץ 1999 ועד יוני 2001, וכן הבטחת בונוס בסך של 3 מליון דולר, בניכוי התשלומים הנ"ל, שהיה מותנה במימוש הפרוייקט. הבונוס לא שולם משלא הגיע הפרוייקט לכלל מימוש.

  30. "בעד פעולה הקשורה בתפקידו" –
  31. לפי הנטען, טובות ההנאה האמורות ניתנו לשרון על-ידי אפל "בעד פעולות הקשורות בתפקידיו" של שרון בתקופה הנדונה:

    ראשית, סיוע של שרון כשר החוץ מול בעלי תפקידים שלטוניים ביוון לשם קידום פרוייקט האי היווני שיזם אפל;

    ושנית, לשם השגת הסיוע והתמיכה של שרון - כשר התשתיות (בשנים 1999-1997), ובתפקידים עתידיים אחרים - לשם קידום עסקי הקרקעות של אפל באזור העיר לוד, אשר לשם קידומם נדרשו אישורים של מינהל מקרקעי ישראל ומוסדות התכנון.

    המדובר, לפי הנטען, במתת "בעד פעולה מסוימת", אך גם "כדי להטות למשוא פנים בדרך כלל", כלשון סע' 293(3) לחוק העונשין.

  32. היסוד הנפשי –
  33. לשם הוכחת היסוד הנפשי הנדרש לעבירה של קבלת שוחד, יש להוכיח קיומה של מוּדעוּת אצל שרון הן לעצם קבלת טובות ההנאה האמורות (המתת), והן לכך כי אלה ניתנו לו "בעד פעולה הקשורה בתפקידו".

    אשר למודעות לעצם המתת - לפי הנטען, שרון היה מודע להבטחות לתמיכה הפוליטית בו על-ידי אפל, שכן הבטחות התמיכה ניתנו לו אישית בשיחות טלפוניות עם אפל.

    כן נטען, כי שרון היה מודע לכך שגלעד הועסק בשכר גבוה על-ידי אפל בפרוייקט האי היווני, כאשר אין לגלעד כל הכשרה בתחום התיירות. טענה זו נסמכת על הודעתו של שרון במשטרה, וכן על שיחת טלפון אחת של שרון עם אפל מיום 17.9.99 שנקלטה בהאזנת סתר.

    אשר למודעוּת כי המתת ניתן לו בזיקה לתפקידיו - הטענה היא, כי מודעוּת זו ניתן לבסס על המודעוּת של שרון לאינטרסים של אפל, וכן מודעוּתו לחריגות ההעסקה של גלעד ולעיתויה.

  34. מרכיב "התמורה" -

אף שקיומה בפועל של תמורה שהעניק עובד הציבור עבור השוחד שניתן לו, אינו מהווה רכיב הכרחי להתגבשות עבירת השוחד, הרי שככל שניתן להוכיח קיומה בפועל של תמורה ברמת מובהקות גבוהה - היינו, כי עובד הציבור אכן "סיפק את הסחורה", וכי המניע לעשיית המעשה על-ידי עובד הציבור היה אינטרס של נותן השוחד - יש בכך כדי לסייע להוכחת קיומם של המתת והמודעות אליו. לעומת זאת, העדרה של תמורה מציב קושי ראייתי על הוכחת עבירת השוחד, ובעיקר הוכחת היסוד הנפשי, ככל שהתשתית הראייתית מבוססת על ראיות נסיבתיות בלבד.

בעניננו, לפי הנטען, ניתנה תמורה על-ידי שרון לאפל, עבור טובות-ההנאה שניתנו לו, כדלקמן:

  • בפרוייקט האי היווני - השתתפותו של שרון בשתי ארוחות ערב שערך אפל לגורמי ממשל יוונים: האחת, ארוחת ערב לכבוד תת שר החוץ היווני, שנערכה בביתו של אפל ביום 12 בינואר 1999 (בעת ששרון כיהן כשר החוץ); והשניה, ארוחת ערב לכבוד ראש עירית אתונה, שנערכה בביתו של אפל ביום 28 ביולי 1999 (בעת ששרון היה באופוזיציה).
  • בקרקעות באזור לוד - פגישות שקיים כשר התשתיות לפי בקשת אפל, או מי מטעמו, עם ראשי מינהל מקרקעי ישראל, בהן הפעיל עליהם, כנטען, לחץ לשינוי החלטותיהם ולהסרת התנגדותם בענינים הנוגעים לאינטרסים הקרקעיים של אפל באזור לוד; וכן בפעולות שנקט, כנטען, כראש הממשלה בשנים 2003-2002 לקידום האינטרסים הקרקעיים של אפל, במסגרת החלטת הממשלה על התכנית להצלת העיר לוד ביולי 2002, ובדיונים בועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז המרכז בתכניות לוד-מזרח ב- 2003-2002.

על-פי הנטען, אף שהפעולות והאירועים האמורים נפרשו על פני תקופה ממושכת של כ- 6 שנים, יש לראותם כמכלול אחד לצרכי גיבושה של עבירת השוחד.

החשדות נגד גלעד

  1. כאמור, החשד שהועלה הוא, כי העסקתו של גלעד הייתה בגדר מתת שוחד לשרון. גלעד עצמו אינו "עובד הציבור", וממילא אינו ניתן, כשלעצמו, לשיחוד.
  2. עם זאת, ככל שאכן התקיימו בשרון יסודות עבירת השוחד; וככל שגלעד היה מודע לכך כי העסקתו, והתשלומים שקיבל במסגרת זו, היו למעשה מתת שוחד לאביו, שהוא עובד הציבור, הרי שניתן להאשימו, יחד עם שרון, בעבירת לקיחת שוחד לפי סעיף 290 לחוק העונשין, בצירוף סעיף 34ב' לחוק העונשין, כצד שותף לאותה עבירה.

    אציין, כי בחוות דעת פרקליטת המדינה אין התייחסות לשאלת העמדתו לדין של גלעד, אך בטיוטת כתב האישום שצורף לה נכלל גם גלעד כנאשם, כמבצע בצוותא, לפי סעיף 29 לחוק העונשין. אציין עוד, כי בדיונים עם צוות הפרקליטות עלה, שאין תמימות דעים בקרב צוות זה באשר לקיום תשתית ראייתית להעמדת גלעד לדין כאמור.

  3. להלן אבחן, ביתר פירוט, את שאלת התקיימותם של כל אחד מיסודות עבירת השוחד - אצל שרון, ואצל גלעד - על רקע התשתית העובדתית והראייתית הרלבנטית לכל אחד מהרכיבים של החשדות המיוחסים לשרון ולגלעד, ואת המשמעויות והמסקנות המשפטיות הנגזרות מכך.
  4. פרק שני: שרון כ"עובד הציבור"

  5. אין ספק ואין חולק כי שרון אכן היה "עובד הציבור", כהגדרתו בסעיף 34כד' לחוק העונשין, בכל התקופה הרלבנטית לחשדות נגדו (2003-1997), כשר, כחבר-הכנסת וכראש הממשלה, כמפורט לעיל.

  • מיוני 1996 כיהן כשר התשתיות בממשלה בראשות בנימין נתניהו, ומאוקטובר 1998 כיהן במקביל גם כשר החוץ, וזאת עד תחילת יולי 1999, עת הושבעה הממשלה בראשות אהוד ברק.
  • מיולי 1999 ועד מרץ 2001 שימש כחבר-הכנסת באופוזיציה (וכן כיו"ר סיעת הליכוד).
  • מיום 7 במרץ 2001 הוא מכהן כראש הממשלה, מכוח בחירתו בפברואר 2001 בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה (בלא פיזור הכנסת); ושוב בינואר 2003 בבחירות לכנסת השש עשרה.

פרק שלישי: מתת השוחד

א. התמיכה הפוליטית

1. מערכת היחסים שרון-אפל

  1. כרקע לבחינת סוגיית התמיכה הפוליטית של אפל בשרון, ולסקירת האירועים בפרשה זו בכללותה, ראוי ליתן את הדעת על מערכת היחסים שבין אפל לשרון.
  2. מערכת היחסים בין אפל לשרון מתנהלת בשני מישורים, הקשורים זה לזה ומזינים זה את זה. כעולה מחומר הראיות, ההיכרות בין שרון לאפל, ובין שתי המשפחות, החלה שנים רבות לפני האירועים נשוא הפרשיות בתיק זה.

  3. לדברי אפל, הוא נולד למשפחה פוליטית, ממקימי תנועת החירות, וכל חייו סבבו סביב צמרת המפלגה. היכרותו עם שרון החלה לאחר ששרון השתחרר מהצבא והחל לעסוק בפוליטיקה, וברבות השנים הפך שרון לידיד המשפחה. לדבריו, ניתן להגדיר את הקשר בינו לבין שרון, הן כקשר חברי והן כקשר פוליטי (הודעת אפל מיום 8.8.03, עמ' 4).
  4. עוד עולה מחומר הראיות, כי הקשרים לא הצטמצמו רק לקשר בין שרון ואפל, אלא הקיפו גם את בני משפחותיהם. קשר זה בין המשפחות כלל ביקורים הדדיים, והתפתח גם לקשרים אישיים ועסקיים עצמאיים בין גלעד לאפל (עליהם נעמוד בהמשך הדברים).

    בצד הקשר האישי והמשפחתי קיימו ביניהם שרון ואפל, כאמור, גם קשר פוליטי, שמטבע הדברים ניזון מהקשר האישי, ולהיפך.

    2. הפריימריז בפברואר 1999

  5. ביום 23.12.98 החליט מרכז הליכוד כי הבחירות המקדימות (פריימריז) לקביעת רשימת מועמדי מפלגת הליכוד לכנסת החמש-עשרה יתקיימו בתאריך 8.2.99. יום קודם לכן, ביום 22.12.98, שוחחו שרון ואפל טלפונית; בשיחה אמר שרון לאפל כי להערכתו יתקיימו הבחירות המקדימות תוך כחודש ימים, ונועץ בו באשר לקו שעליו לנקוט בבחירות אלה. כן ביקש ממנו לפעול להשגת רשימת חברי הליכוד עבורו.
  6. בשיחה טלפונית נוספת ביניהם ביום 29.12.98 הבטיח אפל לשרון, כי יתמוך בו בבחירות המקדימות, בלי קשר להחלטותיו של דוד לוי (שעם מחנהו נמנה אפל, ואשר פרש מהליכוד וחבר לאהוד ברק). בתאריך 1.1.99 שב אפל והבטיח לשרון את תמיכתו בבחירות המקדימות "בכל הכוח". בשיחה נוספת מיום 18.1.99 ביקש שרון את סיועו של אפל, אשר שב והבטיח לתמוך בשרון, ואמר כי הוא וחבריו ינטרלו את מי שינסה לפגוע בסיכוייו של שרון. בנוסף, הבטיח אפל לשרון כי יקים עבורו "מטה של 30 עד 40 איש".

  7. מחומר הראיות עולה, כי אפל סיפר כי תמך בבחירות אלה בשורה של מועמדים, ובהם שרון, אף כי אין ראיה כי בפועל אכן פעל לתמיכה בשרון, כפי שהבטיח. כך, למשל, בשיחה טלפונית מיום 15.1.99 עם פעיל פוליטי אחר, הוא מונה ארבעה מועמדים בהם הוא תומך, ובשיחה נוספת במוצאי יום הבחירות עם ריבלין, מתפאר אפל באחריותו לכניסתם לרשימה של שבעה מועמדים נוספים.
  8. בהודעתו במשטרה הוא מסביר כי פעל בבחירות אלה כאחד מראשי מחנה דוד לוי, שפרש מהליכוד, וכי תמך בשרון מטעמים מחנאיים בגלל התנכלות של אנשי נתניהו לשרון בשל קרבתו לדוד לוי.

    יצוין, כי מחומר הראיות לא עולה כל אינדיקציה, כי בפועל אכן ניתנה תמיכה על-ידי אפל לשרון בבחירות אלה.

  9. בפועל, יצוין, זכה שרון בבחירות המקדימות במקום השביעי בלבד. תוצאה מאכזבת, לטעמו, כמי שמכהן כשר בכיר (שר החוץ ושר התשתיות), ורואה עצמו מועמד להנהגה.
  10. 3. הבחירות לראשות הליכוד ביום 2 לספטמבר 1999

  11. במאי 1999 הפסיד הליכוד בבחירות לכנסת ה- 15, ועם הקמת ממשלת ברק ביולי 1999 חדל שרון לכהן כשר, ועבר לאופוזיציה (עד מרץ 2001, עת נבחר לתפקיד ראש הממשלה). עם פרישתו של בנימין נתניהו בעקבות המפלה בבחירות, נבחר שרון כיו"ר זמני של הליכוד.
  12. הבחירות לראשות הליכוד – בהן התחרו שרון, אהוד אולמרט ומאיר שטרית - נקבעו ליום 2 בספטמבר 1999. ביום 10 ביולי 1999 פנה שרון לאפל וביקשו לפעול לקיום פגישה בינו לבין ליברמן (התומך באולמרט). באותו יום התקשר אפל לפעיל מחנהו, בשיחה לה היה שותף גם אורי שני, וביקש ממנו לפעול "בכל הכוח" לבחירתו של שרון. זמן קצר אח"כ התקשר אותו פעיל לאפל (הפעם בשיחה פרטית ביניהם) וקבל כי אינו יכול לפעול למען שרון, מאחר שהתחייב כבר לאולמרט. אפל משדלו ליטול חלק במניפולציה של תמיכה למראית עין בשרון (בדיעבד הסתבר כי אותו פעיל אכן שימש כרכז מטה אולמרט בבת-ים).
  13. בפועל, כפי שהסתבר עוד במהלך מערכת הבחירות במסגרת חקירות שבוצעו עבור מטה שרון, וכעולה מחומר הראיות, אין כל ראיה בדבר תמיכה בפועל של אפל בשרון במערכת בחירות זו, ומאידך קיימות אינדיקציות לתמיכה שלו באולמרט.
  14. כן יצויין כי עוד ב- 19 במאי 1999, בשיחה עם פעיל מחנה לוי המקורב לאפל, אומר אפל, כי כרגע הוא מעדיף את שרון כיו"ר, אך לבחירות הוא מעדיף את אהוד אולמרט.

    4. התמיכה הפוליטית - גרסת שרון

  15. בהודעותיו במשטרה מיום 30.10.03 ומיום 5.2.04 מתייחס שרון ארוכות לקשריו האישיים והפוליטיים עם אפל, ולכל נושא ההבטחות הפוליטיות, וה"משחק הפוליטי".
  16. אשר לקשריו עם אפל סיפר שרון, כי הוא מכיר את אפל שנים רבות "במישור המפלגתי", שם פגש בו, וכי הוא מכיר אותו ואת משפחתו, והיה אצלו לא פעם באירועים משפחתיים, בסוכות, בארוחות ערב וכיו"ב. כן ציין, כי אפל הוא פעיל מרכזי בתחום הפוליטי, וכך גם כל בני משפחתו ("מי שרצה להיות בחיים הפוליטיים האלה לקבל תמיכה הוא באיזושהי צורה היה קשור עם משפחת אפל"), ודרך פעילותו זו הכירו. לדבריו הקשר ביניהם הוא קשר קבוע ורצוף ("תמידי"), אף כי לאחרונה הקשר יותר רופף בשל עיסוקיו הרבים.
  17. אשר לנושא ההבטחות והתמיכה הפוליטית טען שרון, כי כל מועמד פונה לכל הפעילים ולכל ראשי הסניפים בבקשה לתמיכה ולעזרה, "אתה לוקח את הכל הייתי אומר בערבון מאוד מוגבל... זה לא מסוג הדברים שאדם לוקח אותם ברצינות". הבטחות בענין זה יש שהן מקוימות, ויש שאינן מקוימות. פניות כאלה אינן יוצרות, לדבריו, מחוייבות; "אני לא ראיתי בזה אף פעם מחוייבות, כן, שלי, או צפיה של מישהו אחר. כולם מכירים את המשחק הזה." וכן הוסיף: "הפעילים מרגישים את עצמם חשובים כי פונים אליהם... זה חלק מהמשחק הפוליטי מבלי שצריכים לתת לו חשיבות."
  18. שרון דוחה בתוקף את הטענה, כי הסיוע הפוליטי ניתן לו על-ידי אפל כשוחד. לדבריו, אין מדובר במחוייבות כזו או אחרת, אלא "זה חלק ממשחק פוליטי שקיים. אנשים נהנים מזה אולי מעצם היותם כאילו במרכז חברתי שעוסק בתחומים אלה." לדבריו, הסיוע שקיבל מאפל היה "במסגרת המשחק הפוליטי, לא מעבר למשחק הפוליטי המקובל."

  19. כאמור לעיל, במערכת הבחירות לראשות הליכוד בספטמבר 1999, קיימות אינדיקציות בחומר הראיות לפיהן אפל לא תמך בשרון אלא באולמרט. לעומת זאת, בנוגע לבחירות המקדימות, אין ראיות ישירות בשאלה, אם אפל אכן תמך בפועל בשרון, כפי שטען, אם לאו. מכל-מקום, גם לדברי אפל, תמיכתו בבחירות הייתה גם בשורה של מועמדים רבים נוספים, ומטעמים מחנאיים ואישיים. שרון, מצידו מעיר בהודעתו בציניות, "אם מישהו ירצה לראות את התוצאה, אז לא קיבלתי שום עזרה".
  20. כן ראוי לציין לענין זה, כי מחומר הראיות עולה, שיחסי הנזקקות הפוליטית בין אפל לשרון לא היו חד-צדדיים, וגם אפל נזקק פוליטית לשרון.
  21. בימי המשא ומתן הקואליציוני שלאחר נצחון ברק בבחירות של מאי 1999, ביקש אפל לתווך בין אריה דרעי (ידידו הקרוב של אפל) לבין שרון, ששימש כיו"ר הזמני של הליכוד, על מנת ליצור "גוש חוסם". בתקופה זו משוחח אפל עם שרון וגם עם גלעד אודות המגעים עם ש"ס.

    5. תמיכה פוליטית כמתת שוחד - ניתוח

    כללי

  22. עמדתי לעיל, בתמצית, על העובדות הצריכות לענין וגרסאות הצדדים. האם על רקע האמור ניתן לראות בהבטחות התמיכה של אפל (שספק אם קוימו בפריימריז, וכפי הנראה לא קוימו בבחירות לראשות הליכוד) כמתת שוחד?
  23. אכן, לכאורה, עפ"י לשון החוק, כל טובת הנאה עשויה להוות מתת שוחד, ולהביא לגיבוש עבירת השוחד, בהתקיים שאר יסודות העבירה. ברם, כבר הזהיר בית המשפט כי עבירת השוחד בדין בישראל מנוסחת באופן רחב ועמום, וגבולותיה אינם ברורים דיים:
  24. "גבולותיה של עבירת השוחד אינם תחומים בצורה נוקשה. הציר המרכזי סביבו סב סעיף 290 הוא הרכיב הנסיבתי "שוחד". אולם רכיב זה, כשהוא עומד לעצמו, אינו מוגדר דיו...

    נוכח רוחב יריעתן של הוראות החוק, על בית המשפט להזהר שלא "יילכד ברשת מי שהדין אינו חל עליו" (ע"פ 521/87 מד"י נ' עינב, פ"ד מה(1) 418, 425). סכנתה של לכידה "עודפת" כזאת היא כי יורשע בעבירת שוחד מי שמעשיו אינם שקולים לקלון שבלקיחת שוחד. יש גם "מקום לחשש מפני סילוף משמעות העבירה", כשמשמעות הסילוף היא שחיקת החומרה היתרה שבעבירת השוחד (פרופ' מ' קרמניצר, "האם חסרי עבירות אנחנו" משפטים יג (תשמ"ג) 159, 167). דומה, כי חששות אלה הם שעומדים ביסוד האזהרה שהזהירו בתי המשפט את עצמם מפני הסתפקות בפרשנות מילולית:

    "כבר הזהיר השופט ויתקון, כי אם נחיל את ההוראות האמורות בענין טובת הנאה, שיכולה לשמש כשוחד, 'באופן מילולי, נגיע לפעמים לידי אבסורד' (ע"פ 794/77 חייט נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(2) 127 בעמ' 132). ועל כך חזר השופט י' כהן (כתוארו אז) בע"פ 736/77 בריגה נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(2) 825 בעמ' 827, תוך שהוא מוסיף, כי 'בסופו של דבר אין להתעלם מאמות המידה שמכתיב לנו השכל הישר, כשאנו באים לשקול אם מתן טובת הנאה מהווה עבירת שוחד'... (ע"פ 205/84 צדיק נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(3) 85, 98)."

    (דברי השופט גולדברג בע"פ 8573/96 מרקדו ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(5) 481, בעמ' 489-488)

  25. הבאתי את הדברים דלעיל, שכן דומה כי התחום של הפעילות הפוליטית הוא אחד התחומים בהם אם נחיל את הוראות החוק בענין "טובת הנאה", שיכולה לשמש כשוחד, "באופן מילולי, נגיע לפעמים לידי אבסורד", כלשון בית המשפט לעיל.
  26. אכן, אין כמובן מניעה משפטית עקרונית לראות בסיוע פוליטי, לרבות הבטחה לסיוע כזה, כטובת הנאה לענין עבירת השוחד. עצם העובדה שמערכת יחסים בין נותן טובת ההנאה למקבלה מצויה בתחום הפעילות הפוליטית, אינה שוללת את האפשרות שטובת ההנאה יהיה בה משום מתת פסול. כך, אפשר שמתן טובת הנאה, או הצעה ליתן טובת הנאה שכזו, על מנת להשפיע על בוחר להצביע או להימנע מהצביע בעד מועמד זה או אחר, יהיה בו משום עבירה פלילית (סעיף 122(1) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969). כך גם אפשר, כי קבלת תמיכה פוליטית תמורת הענקת טובות הנאה (חומריות, או אחרות) לנותן התמיכה, יהיה בה משום מערכת יחסים פסולה (בג"צ 1635/90, ז'רז'בסקי נ' ראש הממשלה ואח', פ"ד מה(1) 749, בעמ' 851).
  27. אין, כמובן, גם מניעה לראות בהבטחה ליתן טובת הנאה, כשלעצמה, כמתת שוחד. עצם מתן ההבטחה עשוי להעמיד את המקבל במצב טוב יותר לעומת מצבו הקודם. זה בוודאי המצב כאשר מדובר בהבטחה שניתן לכפות את קיומה, אך אפשר גם, שאף אם אין אפשרות לכפות על נותן ההבטחה לממש את התחייבותו, עדיין יש בעצם ההבטחה כדי להטיב עם המקבל. ברם, נראה כי נדרשת בחינה זהירה של המשמעות של מתן תמיכה פוליטית, או הבטחה לתמיכה כזו, כמתן "טובת הנאה" בהקשר של עבירת השוחד.
  28. לכל אזרח, גם אם אינו פעיל פוליטי, יש ענין ואינטרס לגיטימיים במציאות הפוליטית בה הוא חי; הוא זכאי לבחור בבחירות כלליות ומקומיות, וככל שהוא חבר מפלגה - גם בבחירות פנימיות; הוא רשאי גם לתרום תרומה כספית לגופים פוליטיים, במגבלות הקבועות בחוק, ולסייע ולתמוך בדרכים לגיטימיות אחרות במפלגה או במועמד הראויים בעיניו. זו דרכה של חברה דמוקרטית, וזה מעיקריה של פעילות חברתית-פוליטית בחברה דמוקרטית.
  29. התנדבות לסיוע בפעילות פוליטית – על דרך עמידה בצמתים, חלוקת פרסומים, ייזום חוגי בית, קריאה לתמיכה במועמד, ועוד – היא, כמובן, בעלת ערך רב למועמד פוליטי, כמו גם למפלגה פוליטית, בהתמודדות בזירה הפוליטית, אך היא בוודאי לגיטימית. לפיכך, מעורבות בהליך הדמוקרטי המגולמת בתמיכה ובסיוע בזירה הפוליטית, אין לראותם, כשלעצמם, כמתת שוחד.

  30. ודוק: הייחוד של מערכת התמיכה והסיוע בזירה הפוליטית הוא גם בתחום המושגי-מהותי, ולא רק בתחום הראייתי.
  31. כך, למשל, חקלאי רשאי לתמוך ולסייע בפעילות פוליטית במועמד שחרט על דגלו סיוע ותמיכה לענף החקלאות; תעשיין רשאי לתמוך ולסייע למועמד הדוגל במדיניות כלכלית אשר התעשיין עשוי להנות מפירותיה, וכך הלאה. לעומת זאת, ברור כי אם תעשיין כזה יתן טובת הנאה לעובד הציבור, במהלך מילוי תפקידו, כדי להשפיע עליו לשנות ממדיניותו לטובת עסקי הנותן, יהא בכך מתת שוחד מובהק. לשון אחר - יש לבחון את המציאות של ההליך הפוליטי-דמוקרטי על יסוד הנורמות הייחודיות החלות על מערכת זו, לרבות הנורמות המתירות מתן תמיכה וסיוע בסייגים שנקבעו.

  32. לייחוד של המציאות הפוליטית בהקשר הנדון יש, כמובן, השלכה גם על ההיבט הראייתי. מטבע הדברים, כאשר טובת ההנאה מגולמת בתמיכה פוליטית, יהיה קשה יותר להוכיח שאותה תמיכה היא פסולה, דהיינו, שהמניע שביסודה אינו שיקולים כשרים של רצון לתמוך בעמדה פוליטית נתונה, אלא דווקא רצון פסול לקדם אינטרסים פרטיים של התומך, היינו - שאותה תמיכה פוליטית, שלכאורה היא כשרה ואופיינית לאנשים המעורים בחיים הפוליטיים, הייתה למעשה כלי בידי נותן התמיכה על מנת לגרום למקבל, המועמד הפוליטי, לפעול למען הנותן במסגרת פעולה הקשורה בתפקידו (של המקבל) כעובד ציבור.
  33. ואכן דומה, כי קשה לראות בהבטחה לתמיכה פוליטית, בה כשלעצמה, ללא כל אינדיקציות מחשידות נוספות למשמעות התמיכה שהובטחה, או למימושה בפועל באופן חריג ויוצא דופן, משום טובת הנאה שניתן לראות בה משום מתת שוחד.
  34. מן המפורסמות הוא, כי בעולם הפוליטי, יש ערך מוגבל להבטחות לתמיכה פוליטית, שלא בהכרח ממומשות. שיקולים ואינטרסים שונים ומגוונים גורמים לאישים וגופים פוליטיים ליתן הבטחות שכאלה, מקום בו נותן ההבטחה, ולעתים גם מקבלה, יודעים שאין מאחוריה דבר, או שסיכויי התממשותה נמוכים. אמנם איני שולל את האפשרות שגם הבטחה כזו יהיה בה משום טובת הנאה פסולה, אך מסקנה שכזו תצטרך להיות מגובה בהסברים ובראיות של ממש, שיצביעו על מניע פסול ופלילי שהוביל וגרם להבטחת התמיכה, ולמודעות למניע הפסול מצד מקבל התמיכה.

  35. כדי להתמודד עם הקושי הראייתי האמור, יש לבחון את מכלול מערכת היחסים שבין הנותן למקבל, ואת מכלול נסיבות המתת, ולהתבסס על ניסיון החיים, ועל המקובל בכלל, ובעולם החיים הפוליטיים בפרט.
  36. כך, למשל, יהא עלינו להתייחס למערכת היחסים המקובלת והרגילה בין הנותן למקבל, האם התמיכה הפוליטית אופיינית למערכת יחסים זו, או שמא היא מהווה מעשה חריג; יהא עלינו גם לבדוק, מהו המניע האמיתי העומד ביסוד התמיכה הפוליטית, האם מניע כשר או שמא מניע שבבסיסו קיימת ציפייה לקבלת טובת הנאה אישית מהמועמד; יהא עלינו להתייחס להיקף התמיכה, האם היא כרוכה בהוצאה כספית או במאמץ חריגים מצד נותן התמיכה, או שמא המדובר בהתנהלות טבעית לתמיכה כשרה; יהא עלינו עוד לבחון, האם ההבטחה לתמיכה מומשה אם לאו; ועוד כהנה וכהנה, ואין מדובר, כמובן, ברשימה סגורה.

  37. העולה מהמקובץ, כי תמיכה וסיוע בזירה הפוליטית מחייבים בחינה על רקע "כללי המשחק" הפוליטיים, ומערכת היחסים הפוליטית והאישית שבין הנותן למקבל. כאשר ניתנת תמיכה פוליטית מקובלת, בעיקר בין פעילים פוליטיים, נדרש גם נטל הוכחה כבד יותר כדי לייחס לנותן ולמקבל כוונת שוחד.
  38. האם ניתן לראות בהבטחות התמיכה הפוליטית בעניננו משום "מתת שוחד"?

  39. כמצוין לעיל, מערכת היחסים בין אפל לשרון היא מערכת יחסים פוליטית ואישית, הכוללת הכרות גם של בני המשפחה, ותחילתה שנים רבות קודם לאירועים נשוא התיק הנדון. אכן, גם במערכת יחסים כזו אין, כאמור, משום מניעה עקרונית לכך שיתקיים מצב של מתן טובת הנאה פסולה, על דרך של תמיכה פוליטית של אפל בשרון, וזאת מתוך ציפייה של אפל, ומודעות של שרון, שהתמיכה נועדה להשיג את סיועו של שרון לעסקיו של אפל. ברם, כאמור, הנטל המוטל על כתפי התביעה להוכיח זאת, בנסיבות כאלה, הוא נטל כבד. להלן אבחן אם קיימות בעניננו ראיות כאמור להתקיימות יסודות עבירת השוחד.
  40. אפל אכן הבטיח לשרון כי יתמוך בו בפריימריז. הבטחות אלה, יחד עם שיחות שונות הנוגעות למערכת הבחירות, אכן יצרו תחושה כי אפל פועל למען שרון, אך כאמור אין בפועל כל אינדיקציה שתמיכה כזו אכן ניתנה. לא נמצאו ראיות להקמת המטה, לא נמצאו ראיות לתמיכה כספית או ארגונית, ולא נמצאו ראיות להעדפת שרון על פני מתמודדים רבים אחרים שנתמכו על-ידי אפל, לטענתו, או שהתמיכה בשרון היתה חריגה.
  41. אשר לבחירות לראשות הליכוד, מסתבר כאמור, כי אפל פעל דווקא למען מתחרהו של שרון, מר אהוד אולמרט. יודגש, כי כאן אין מדובר בקבוצה גדולה של מתמודדים הנאבקים על מקום ברשימת מועמדים (כפי שהיה בפריימריז), שאז אפשר ותהיה תמיכה במספר אנשים במקביל, אלא כאן עניין לנו בהתמודדות אישית, כשרק אחד מהמועמדים יכול לזכות בתפקיד הנכסף.
  42. כמפורט לעיל, שרון עצמו, במסגרת הודעותיו במשטרה, ממעיט מחשיבות התמיכה של אפל, ("אתה לוקח את הכל הייתי אומר בערבון מאוד מוגבל... זה לא מסוג הדברים שאדם לוקח אותם ברצינות", ועוד הוא מוסיף: "אני לוקח את מרכז הליכוד למשל. אז נניח שמישהו יגיד למישהו אני תומך בך. אז זה אומר שהוא יתמוך בו?... כל הדברים האלה זה דברים ניידים.. זה הכל מוגבל... אני אף פעם לא ייחסתי חשיבות גדולה לאמירה כזאת... כי אם לפי מה שאנשים מבטיחים אחד לשני, כולם היו צריכים להיבחר ובתוצאות הכי גבוהות."). כן מציין שרון את העובדה, שלמרות התמיכה שהובטחה לו על-ידי אפל הוא זכה בפריימריז במקום השביעי בלבד, שמבחינתו לא היה בגדר הצלחה, בלשון המעטה.
  43. מה המשמעות של הבטחות אלה לתמיכה פוליטית במבחנים של דיני השוחד, ובעיקר כאשר מחומר הראיות עולה כי ההבטחות לא מומשו בפועל, או, למצער, מומשו באופן חלקי ומינורי, שאינו מהווה חריג לתמיכה רגילה וטבעית במערכת הפוליטית. האם ניתן לראות בהבטחות אלה משום מתת שוחד?
  44. עניין לנו, כאמור, בהבטחות לסיוע בפעילות בזירה הפוליטית, על רקע מערכת היחסים הפוליטית שבין אפל לשרון, ועל רקע הכרות וחברות אישית ארוכת שנים. כן יש לבחון הבטחות אלה על רקע המקובל בזירה הפוליטית לייחס משקל מוגבל להבטחות, כדברי שרון בהודעותיו במשטרה שהובאו לעיל.

  45. כאמור, קשה לראות בהבטחה לתמיכה פוליטית, כשלעצמה, ללא כל אינדיקציות מחשידות נוספות למשמעות התמיכה שהובטחה, או למימושה בפועל באופן חריג ויוצא דופן, משום טובת הנאה שניתן לראות בה משום מתת שוחד.
  46. בענייננו ראוי לזכור גם, כי מבחינתו של שרון, מעורה אפל בחיים הפוליטיים מזה שנים רבות. מעורבותו בבחירות פנימיות בליכוד היא פעולה טבעית וכמעט מתבקשת. כדי להפוך את הבטחתו לתמוך באיש פוליטי ותיק ובכיר דוגמת שרון, עמו הוא מצוי בקשרי חברות שנים רבות, להבטחה הנגועה במעשה פלילי ופסול, יש צורך בראיות כבדות משקל, שיבהירו - ברמה הדרושה למשפט פלילי - כי הבטחה זו אינה הבטחת תמיכה שגרתית של איש פוליטי, אלא היא נגועה גם באינטרסים פסולים.

    נראה אפוא, כי אין בענייננו ראיות של ממש שיתמכו בטענה האמורה, ולפיכך, ספק רב אם בנסיבות דנן ניתן לראות בהבטחות התמיכה הפוליטית משום מתת שוחד לענין קיום היסוד העובדתי של עבירת השוחד.

    ב. העסקת גלעד כמתת שוחד

  47. במרכז החשדות לקבלת שוחד על-ידי שרון מאפל עומדת פרשת העסקתו של גלעד על-ידי אפל בפרוייקט האי היווני. לפי החשד, הועסק גלעד על-ידי אפל בתנאים כספיים מפליגים, וללא תמורה של ממש מצד גלעד, בהעסקה שיש בה, לפי הנטען, "מידה רבה של חריגות עד כדי פיקטיביות", וזאת למעשה כאמצעי לתשלום שוחד לשרון עצמו, כדי לקבל את סיועו בפרשת האי היווני, ובעיקר לקידום עסקי המקרקעין של אפל באזור לוד.
  48. בהתאם להלכה הפסוקה, עצם ההעסקה של עובד הציבור על-ידי מי שנזקק לשירותיו כעובד הציבור, עלולה לעלות כדי מתת לצורך עבירת השוחד, וזאת ככל שניתן להוכיח כי העסקה זו נעשתה על-ידי המעסיק מתוך כוונה להשיג את רצונו הטוב של עובד הציבור לביצוע פעולה הקשורה בתפקידו; ומבחינת עובד הציבור - כי היה מודע, בין היתר, לכך, שההעסקה נועדה להשיג ממנו פעולה הקשורה בתפקידו. (ע"פ 621/78 אסא נ' מדינת ישראל, פ"ד לג(1) 75; ע"פ 8573/96 מרקדו ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(5) 481, בעמ' 463-462).
  49. אין מניעה משפטית-עיונית כמובן להחיל הלכה זו גם על העסקה של בן משפחה של עובד ציבור. מובן עם זאת, כי הרחקה זו של הקשר, מטילה נטל ראייתי כבד יותר להוכחת הזיקה ("בעד פעולה הקשורה בתפקידו") של עצם ההעסקה של קרוב המשפחה של עובד הציבור, ליחסי משחד-משוחד בין המעסיק לעובד הציבור.
  50. בעניננו, לפי הטענה, ניתן לבסס את הזיקה האמורה במסגרת עבירת השוחד על מועד ההעסקה, ועל "חריגות עד כדי פיקטיביות", כאמור, של ההעסקה של גלעד על-ידי אפל, וזאת כאשר שרון מודע לאינטרסים של אפל אותם הוא יכול לקדם בתפקידיו כעובד הציבור.

    להלן נבחן אפוא, אם יש בחומר הראיות כדי לבסס חשד כאמור.

    1. פרוייקט האי היווני - כללי

  51. לקראת סוף שנת 1998 החל אפל בקידום רעיון למיזם להקמת רשת מרכזי תיירות ונופש במספר אתרים ברחבי העולם (("Heaven on Earth".
  52. האתר הראשון שבו החל אפל לרכז את מאמציו למימוש רעיון המיזם היה אי יווני בשם פטרוקלוס, בשטח של כ-3,000 דונם, המצוי כ-50 ק"מ דרומית מזרחית לאתונה, במרחק של כ- 800 מטרים מן החוף.

  53. כעולה מחומר הראיות, בנובמבר 1998, או בסמוך לכך, החל אפל, באמצעות חברה שבשליטתו בשם צביון, לרכוש שירותים מקצועיים של בעלי מקצוע בתחומים שונים (שירותי תכנון, שירותי שיווק ופרסום, שירותים משפטיים ועוד), וזאת לבחינה ולקידום המיזם האמור. בהמשך לכך, כנראה כבר בדצמבר 1998, החל אפל במשא ומתן לרכישת האי.
  54. במסגרת זו החל אפל לגבש צוות מקצועי לליווי הפרוייקט מטעמו, שכלל אנשי תכנון, כספים, ייעוץ משפטי ועוד, וכן נערכו התקשרויות עם נותני שירותים חיצוניים, בין היתר, עם משרד הפרסום "מקאן קשר בראל", ועם חברת "מקאן אריקסון" העולמית, עם אנשי תכנון והנדסה בארץ ובארה"ב, עם ארכיאולוג ישראלי נודע לצורך עריכת חוו"ד בעניין השרידים הארכיאולוגיים שעל האי, ועוד.

  55. הפרויקט שתוכנן - כפי שהוא מצטייר מדבריהם של העדים ומניירות העבודה והמסמכים הרבים שנתפסו, כמו גם משיחות הטלפון שהואזנו - היה פרוייקט גרנדיוזי, (ויש אומרים, מגלומאני), בהיקף ענק, ובהשקעה כספית עצומה.
  56. מדובר בפרוייקט ענק, שהיה אמור לכלול, בין היתר, בניה של כ- 100,000 חדרים, כ- 15 בתי קזינו, מגרשי גולף, מרכזי קניות, מרכזי בידור, כפרי שעשועים, ומרכזי ספורט. ההגעה לאי אמורה הייתה להתבצע באמצעות רכבת משדה התעופה באתונה, המגיעה לאי דרך מינהרה תת-ימית. אפל ביקש להספיק לארח באתר התיירות והנופש שיקים באי את הכפר האולימפי של אולימפיאדת אתונה 2004. בשיחותיו עם החוקר הפרטי דוד ספקטור (שהוקלטו על-ידי האחרון), מתאר גלעד את הפרוייקט כ"פרוייקט מדהים בגודלו, בלתי נתפס".

    ביצוע הפרוייקט היה כרוך בהשקעה של מיליארדי דולרים. בהתאם למסמכים שנתפסו, ההשקעה המתוכננת הייתה של כ- 16 מיליארד דולר. עם זאת, בהתאם לתחשיבים אלה אפל ציפה להכנסות גדולות מיידיות ממכירה מוקדמת של חדרי ודירות נופש באי, ולהחזר מהיר, יחסית, של השקעותיו, ולרווחים עצומים של מיליארדי דולרים בעתיד.

  57. ההאזנות הטלפוניות שקויימו לשיחות אפל (כאמור, מדצמבר 1998 ועד פברואר 2001) מגלות, כי המשא ומתן של אפל, באמצעות אנשי הקשר שלו ביוון, עם בעלי האי לרכישתו, היה סבוך, עם עליות ומורדות, וכמעט והגיע לסיומו המוצלח מספר פעמים.
  58. אין זה ברור מן השיחות מה גרם בסופו של דבר לכישלון העסקה ביוון. נראה כי הדבר אירע בנובמבר 1999, או בסמוך לכך.

  59. מההאזנות עולה גם, כי במקביל לניהול המו"מ על רכישת האי ביוון, בחן אפל אופציות אחרות באשר למיקום ביצוע הפרוייקט הראשון, ועוד בדצמבר 1998 הוא נתן הוראה לבדוק אפשרות ביצוע הפרוייקט גם בספרד.
  60. בשיחה מיום 4.6.99 עם אייל דייסי - שגויס במרץ 1999 על-ידי אפל לשמש כאיש הכספים של הפרוייקט, (להלן - דייסי) - פורש אפל את תכניתו, לפיה אחרי שיסיים ביוון הוא רוצה להתחיל ביישום המיזם באתרים נוספים: בספרד, בפיליפינים, באיי בהאמה, ובארה"ב על גבול מכסיקו. עם זאת, עד נובמבר 1999 עיקר הפעילות התמקדה בפרוייקט האי היווני. ממועד זה ואילך מתרבות השיחות העוסקות בפרוייקט בספרד, ומתמעטות (אם כי לא חדלות) השיחות בענייני יוון.

  61. מחומר הראיות עולה כי אפל השקיע סכומים גדולים מאוד בקידום פרוייקט האי היווני. לדברי אפל עצמו, כעולה משיחה טלפונית שלו מיום 8.11.99, פעילות הייזום והתכנון של המיזם בתקופה האמורה עלתה לו כ- 14 מליון דולר.
  62. 2. העסקת גלעד

  63. הקשרים האישיים שבין אפל לבין גלעד קדמו להעסקתו בפרוייקט. השניים הכירו במשך שנים קודם לכן, במסגרת ההיכרות בין שתי המשפחות. אך אפל וגלעד פיתחו ביניהם גם קשרים אישיים, במסגרתם, בין היתר, לדברי אפל, השתתף גלעד בביתו בשיעורי תורה.
  64. כעולה מחומר הראיות, הצטרף גלעד לצוות פרוייקט האי היווני, כנראה באמצע חודש מרץ 1999, לפי הצעה שקיבל מאפל.
  65. לדברי גלעד, בפגישותיו (המוקלטות) עם דוד ספקטור, היו לו קשרי ידידות קודמים עם אפל, במסגרתם גם התייעץ עם אפל בנוגע ל"כמה פרוייקטים של בניה בתל-אביב", בהם התעסק אז גלעד. לדבריו, אפל הציע לו "לעבוד אצלו על איזה פרוייקט ביוון." לדבריו, הוא לא רצה לעבוד אצלו, מאחר שאינו אוהב לעבוד אצל אף אחד (כשכיר), אך נענה להזמנה להצטרף לפרוייקט כי אפל הציע לו "סכום גבוה יחסית", והוא החליט להירתם לנושא.

  66. על התייחסותו של אפל לגלעד ניתן ללמוד, בין היתר, משיחה מיום 18.3.99 בין דייסי לאפל, בה שואל דייסי את אפל, מיהו גלעד. אפל משיב שזהו הבן של אריק, "בחור רציני, מאוד רציני", שהוא מייעדו לתחום השיווק (בשיחות שונות, כבר משלב מוקדם, עולים ניסיונות של אפל להתחיל ולשווק את הפרויקט לוועדי עובדים). אפל מבהיר, כי בשלב הראשון הוא רוצה שצוות של ארבעה חמישה אנשים "יתחילו לרוץ על כל הדברים", ומוסיף, בהתייחס לגלעד, כי "הוא בחור שמסוגל לרוץ, הוא חושב, מהיר מחשבה, סומך עליו במאה אחוז." גלעד, לפי אפל, כבר רץ בין עורכי הדין ובין משרדי הפרסום; "בחור שרוצה לעבוד, נו מה בקיצור רציני מאוד, חכם פיקח, האיש הנכון במקום הנכון".
  67. ממחצית מרץ 1999 ועד אוקטובר 1999 נקלטות עשרות רבות של שיחות עבודה בין אפל לגלעד הנוגעות לפעילותו של גלעד בפרוייקט, וכן שיחות של אפל עם אנשים אחרים המועסקים בפרוייקט, הנוגעות להעסקתו של גלעד ולפעילותו בפרוייקט.
  68. בצד השיחות הרבות שעסקו כאמור בפרוייקט, נקלטו בתקופה האמורה גם מספר שיחות בין אפל לגלעד בענינים פוליטיים, בעיקר אחרי נצחונו של ברק בבחירות מאי 1999, שנושאן הוא הניסיונות ליצור "גוש חוסם" ליכוד-ש"ס, או תיאומי פגישות בעניין זה. כן נקלטו שיחות ביניהם בענינים אישיים.

  69. בהודעתו במשטרה מיום 21.3.01 מסביר דייסי, כי תפקידו של גלעד בפרוייקט היה "ריכוז הצוות השיווקי-מכירתי-פרסומי" של הפרוייקט.
  70. לשאלת החוקרים, מדוע צריך את גלעד כאשר מועסק בפרוייקט איש פרסום מהשורה הראשונה כמו שישקו (כינויו של צבי פרידמן, מבעלי משרד הפרסום מהגדולים בישראל, "מקאן קשר בראל" שהועסק בפרוייקט), הוא משיב, כי "כל חברה עסקית צריכה את העוגן הניהולי הפנימי שלה, והעוגן הניהולי הזה שוכר יועצים חיצוניים. חברה לא יכולה להתנהל על בסיס של יועצים חיצוניים בלבד, ולא משנה מי זה יהיה, מאחר ונותן השירותים הוא יחידת רווח בפני עצמו, ועלולים להיווצר כשלים בבקרה, ניגוד אינטרסים וכו'." ומבהיר דייסי, כי ההתייחסות לגלעד לא הייתה כיועץ, על אף שהוכן לו חוזה יועץ, "אלא כמנהל עם אחריות ניהולית בפרוייקט." תפקידו של גלעד היה "להיות אמון על החטיבה השיווקית-פרסומית-מכירתית, ולתאם ולהפעיל את כל הגורמים החיצוניים ונותני השירותים שקשורים לנושאים אלה."

  71. צבי פרידמן (שישקו), מבעלי משרד "מקאן קשר בראל", שמולו ואתו הייתה עיקר עבודתו של גלעד בשלב הראשון (מרץ-אוקטובר 1999), מוסר בהודעתו במשטרה מיום 7.4.03, כי הוא ניהל מטעם "מקאן קשר בראל" את מתן השירותים לפרוייקט בתחום של ייעוץ שיווקי, תקשורת שיווקית וסיוע בארגון מערך המכירות. לדבריו, איש הקשר שלהם לחברה [הפרוייקט], והאחראי על התחום מטעמה היה גלעד שרון. "כל חברה ששוכרת את השירותים שלנו מעמידה מולנו אנשים מטעמה שהם אחראים על התחום. זה היה גלעד שרון."
  72. אשר לפעילותו של גלעד בפרוייקט מוסר פרידמן (שישקו), כי "גלעד היה שותף עד צווארו בתחומים האלה. עבד מבוקר עד לילה בשיתוף פעולה מלא איתנו בארץ ועם הגורמים בחו"ל - מקאן אריקסון. אני גם נסעתי אתו לשם... זו הייתה מערכת שלמה. בצד של הלקוח ריכז גלעד את העבודה, ובצד של נותני השירותים החיצוניים בתחום זה, אני ריכזתי את העבודה".

    כן ציין שישקו, כי הפגישות עם גלעד היו או במשרד של גלעד במשרדי דודי אפל, או במשרדי קשר בראל, או אצל גורמים חיצוניים אתם נפגשו, לפי העניין, וכי "גלעד שרון בילה אינסוף שעות במשרדי. הקשר היה הדוק, וטיפל בכל התחומים הנוגעים לפרוייקט." כן ציין, כי גלעד היה בקשר עם הסניף האנגלי והיווני של מקאן-אריקסון, וגם עם אנשי קידום המכירות של מקאן-אריקסון הבינלאומית.

    בתשובה לשאלה השיב שישקו, כי בהחלט מקובל כי השירותים שניתנו על-ידי גלעד יוגדרו כ"ייעוץ", והוא מכיר לא מעט מקרים כאלה. (הודעתו השניה מיום 8.4.03).

  73. אשר להתרשמותו מכישוריו המקצועיים של גלעד, מעיד שישקו:
  74. "התרשמתי מאוד מיכולתו המקצועית, בהשוואה ללקוחות אחרים שלי, לקלוט רעיונות שיווקיים ולתרגם אותם למונחי ביצועי. האיש ללא ספק מוכשר ביותר... יש לו יכולת טובה מאוד להבין ולהביא לידי ביצוע... מאוד התרשמתי מהיכולת שלו להכנס לתוך תכנית שיווקית, ולהבין אותה ולהביא ליישומה... צרפי לזה את היכולת שלו להפעיל אותנו כדי לתת מענה לשאלות שיווקיות... יתרונותיו של גלעד היו בזיהוי צרכים שיווקיים, בזיהוי בעיות שיווקיות אפשריות, בהפעלת היועצים השיווקיים, ובתיאום ביניהם ובהבנה של ההמלצות שהובאו בפניו, וביעילות של היישום שלהם."

    3. הסכם אפל-גלעד

  75. מקור מרכזי בהבנת נסיבות ההתקשרות בין אפל לגלעד, פרטיה ומהותה, הן השיחות שניהל גלעד עם ספקטור בפברואר 2000 - שהוקלטו על-ידי ספקטור ללא ידיעת גלעד - וההודעות שמסר ספקטור (13 במספר) אודות שיחות אלה וענינים נוספים. לדברי ספקטור, פנה אליו גלעד כדי לקבל ממנו ייעוץ וסיוע במהלך המו"מ של גלעד עם אפל בסוגיה של חובות אפל כלפיו בגין העסקתו בפרוייקט האי היווני.
  76. ראוי לציין עם זאת, כי היחסים של ספקטור עם משפחת שרון, שהיו בתקופה האמורה יחסים קרובים, עלו לאחר מכן על שרטון נוכח חשד של משפחת שרון, כי ספקטור היה המקור לכתבה עתונאית שהתפרסמה באותה עת, בה הועלו חשדות כלפי שרון. ואכן בהודעותיו של ספקטור, בעיקר אלה מהשנים 2004-2003 ניכרת גישה לא אוהדת של ספקטור כלפי משפחת שרון, שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בשינוי גרסאות לגבי מידע שמסר בהודעותיו המוקדמות.

  77. ראוי להדגיש, כי גלעד אמנם סירב למסור גרסה במשטרה ושמר על זכות השתיקה, ולכך עלול להיות משקל ראייתי נגדו.
  78. ברם, בפועל יש בידינו גרסה מפורטת שלו בכל הנוגע להעסקתו על-ידי אפל בפרוייקט האי היווני, וזאת באמצעות שיחותיו עם ספקטור בענין זה, אשר, כאמור, הוקלטו על-ידי ספקטור, ללא ידיעת גלעד. לשיחות אלה ערך רב, שכן הן מתעדות את גרסתו האותנטית של גלעד, ללא "סינונים והתאמות" שנוהגים לערוך חשודים בהודעותיהם במשטרה.

  79. כעולה מדברי גלעד בשיחות עם ספקטור, ומהודעות ספקטור, הבטיח אפל לגלעד התקשרות של חמש שנים תמורת תשלום חודשי של 7,500 דולר, וכן בונוס של מליון וחצי דולר, בניכוי התשלומים החודשיים, שישולם בשלב קבלת היתרי הבניה לפרוייקט - שלב שהיה צפוי, לדברי אפל, בספטמבר 1999 - ובונוס נוסף של מליון וחצי דולר, בניכוי התשלומים החודשיים, שישולם עם ההפעלה של הפרויקט. טיוטת הסכם ממאי 1999 ברוח זו נתפסה על-ידי המשטרה במשרדי אפל.
  80. בפועל, בתקופה שמתחילת עבודתו במרץ 1999 ועד נובמבר 1999 לא קיבל גלעד כל תשלום מאפל (מכאן שדווקא בתקופה בה היה שרון בתפקיד בעל השפעה פוטנציאלית על עסקי אפל, לא היו תשלומים). משלא הגיע הפרוייקט לשלב קבלת ההיתרים במועד האמור (ספטמבר 1999), והסתמנו קשיים בביצוע הפרוייקט ביוון (ועקב כך קטן מאוד הסיכוי של גלעד לזכות בבונוסים, שהיו עיקר התמורה לה ציפה כנראה), סוכם בין אפל לגלעד, כי גלעד יקבל תמורת שירותיו בפרוייקט עד כה תשלום כולל של 400,000$ (100,000$ עד לסוף 1999, 100,000$ בתחילת 2000, ו- 200,000$ נוספים ב- 2001), וזאת תוך שמירת האופציה לקבלת הבונוסים ככל שהפרוייקט יתממש בכל זאת.
  81. בתחילת פברואר 2000 פנה גלעד לספקטור כדי לקבל ממנו ייעוץ וסיוע במגעיו עם אפל לגביית הכספים שאפל חייב לו בגין שירותיו בפרוייקט האי היווני.
  82. לדברי גלעד במפגשיו עם ספקטור, משראה שפרוייקט האי היווני דועך והוא אינו מקבל את התשלומים שהובטחו לו על-ידי אפל כאמור (בשלב זה קיבל גלעד 75,000$ בשני תשלומים, בנובמבר 1999 ובינואר 2000), התעורר חששו, והוא ביקש ממכר משותף שישוחח עם אפל בנושא. נראה שגלעד התרשם מאותו מכר כי אפל מנסה להתכחש ליתרת חובו לגלעד. עקב כך פנה כאמור לספקטור וכן לעו"ד וייסגלס לקבלת ייעוץ וסיוע במגעיו עם אפל לקבלת כספו.

  83. בשיחותיו של גלעד עם ספקטור, סיפר גלעד כי כבר בתחילת העסקתו ביקש מאפל כי ייחתם ביניהם חוזה העסקה. לדבריו, הוא קיבל טיוטת חוזה ייעוץ כללי, שלא תאם את הסיכומים שלו עם אפל, לא בסכומים ולא באופי העבודה; הוא החזיר את החוזה לאחר שערך בו התאמות בהתאם להסכמות שלו עם אפל, אך לא קיבל אותו בחזרה חתום (שיחה מיום 2.2.00; הודעת ספקטור מיום 10.4.03). כאמור לעיל, אכן נתפסה במשרדי אפל טיוטת הסכם ממאי 1999, שיצאה ממשרד עו"ד י. רסלר.
  84. בהודעתו הנזכרת לעיל מציין גם דייסי, כי הכין טיוטת חוזה העסקה לגלעד, על-פי נוסח כללי של חוזה להתקשרות עם יועצים, שהוכן על-ידי משרד עו"ד דוד אפרתי, אך למיטב זכרונו החוזה לא נחתם.

  85. המגעים של גלעד עם אפל בענין תשלום חובותיו וגיבוש ההסכם בכתב ביניהם הוקלטו על-ידי גלעד, לפי עצתו של ספקטור ובסיועו. לדברי ספקטור בהודעתו, הוא התרשם שגלעד הגיע אליו במגמה ברורה לקבל סיוע שלו להקלטות.
  86. במהלך שיחותיו של גלעד עם ספקטור, שהוקלטו כאמור על-ידי ספקטור, הביע גלעד מספר פעמים אי-נוחות רבה מהקלטת הסתר של שיחותיו עם אפל, ואמר כי אפל ייפגע מאוד אם ידע על כך, וכי חשובה לו חברותו עם אפל, וביקש שאפל לא ידע לעולם על ההקלטות.

    ספקטור שמע את הקלטות השיחות שבין גלעד לאפל, אך לדבריו, לא שמע את כולן, ואין בידו עותקי ההקלטות. גלעד טען בשלב מאוחר יותר (במסגרת ההליכים נגדו למסירת מסמכים), כי לאחר שנחתם ההסכם בינו לבין אפל במאי 2000, לא היה לו עוד צורך בקלטות, והוא זרק אותן. כאמור, הקלטות אינן בידינו, אך נציין כי ספקטור - שכאמור אינו מגלה בהודעותיו גישה אוהדת לשרון ולגלעד - אינו מוסר בהודעותיו, כי בהקלטות של השיחות ששמע יש מידע מרשיע כלשהו. כן יצויין, כי חלק משיחות אפל-גלעד הואזנו במסגרת האזנות הסתר שקיימה המשטרה על שני קווי הטלפון של אפל, וגם בשיחות אלה לא נמצא מידע מרשיע.

  87. לאחר מו"מ שנמשך שבועות ארוכים, שכלל חילופי טיוטות הסכם רבות בין הצדדים (נתפסו 14 טיוטות), שבהכנתן שותפו גם עורכי-דין מטעם הצדדים, נחתם ביום 8.5.00 הסכם בין אפל לגלעד שהסדיר את ההעסקה של גלעד על-ידי אפל במיזם התיירותי.
  88. ההסכם נחתם בין חברתInvestment Limited Wane ודוד אפל (לאחר מכן הוסב ההסכם לחברה אחרת של אפל, "צביון"), לבין חוות השקמים. ההסכם מסדיר את יחסי הצדדים בגין שירותי הייעוץ שכבר ניתנו על ידי גלעד לפרוייקט, וכן את המשך השירותים שיתן בעתיד בפרויקט המיזם התיירותי ביוון ו/או בספרד. תוקפו של ההסכם לחמש שנים, מיום 1.6.99 ועד 31.5.04. בהסכם נקבע, בין היתר, כי בשנה הראשונה, בתקופה מיום 1.6.00 ועד 1.6.01, לא ניתן יהיה להפסיק את ההסכם או לשנותו, ועל Wane יהיה לשלם את כל התשלומים שהתחייבה להם בלא קשר לשאלת קבלת ההיתרים להקמת הפרויקט.
  89. בהתאם להסכם, זכאי גלעד לתשלום כולל של 400,000$ בגין השירותים שכבר ניתנו על ידו (לפי הסיכום שהיה בינו לבין אפל בזמנו, כמצוין לעיל), שמתוכם כבר שולמו לו בטרם חתימת ההסכם 100,000$. עבור עבודתו מכאן ואילך יהיה זכאי גלעד לתשלום חודשי של 20,000 דולר.

    בנוסף, נקבע כי גלעד יהיה זכאי לבונוס של מיליון וחצי דולר, בניכוי התשלומים החודשיים ששולמו עד אז, עם קבלת ההיתר הראשון או תחילת העליה לקרקע באחד מהפרוייקטים, ביוון או בספרד. מיליון וחצי דולר נוספים ישולמו עם תחילת הפעלת הפרויקט הראשון, ולא יאוחר מתום תקופת ההתקשרות, בניכויהתשלומים החודשיים.

    כעולה מטיוטות ההסכם שנתפסו ומהודעות ספקטור ושיחותיו עם גלעד, דובר בתחילה על תשלום חודשי של 7,500$, כפי הסיכום המקורי בע"פ בתחילת ההעסקה. ברם, במסגרת המו"מ בין הצדדים ביקש אפל לעמעם ולהחליש את מחוייבותו לתשלום הבונוסים (בחוזה הסופי לא נקצב מועד לבקשת ההיתרים והרישיונות על-ידי אפל, ומאידך נקבעה אופציית יציאה מההסכם), ובתמורה לכך הסכים אפל להעלאת השכר החודשי.

  90. ראוי להדגיש כאן, כי המו"מ על חתימת ההסכם ומועד חתימת ההסכם, אירעו בעיצומה של התקופה בה שרון היה באופוזיציה, ולא מילא כל תפקיד ממלכתי בו יכול היה לסייע לאפל בעסקיו. כזכור, גם התשלום הראשון לגלעד היה רק בסוף נובמבר 1999, לאחר ששרון כבר היה באופוזציה כ- 5 חודשים.
  91. מועד תחילת ההסכם נקבע כאמור ליום 1.6.99, כחודשיים וחצי לאחר המועד בו, כנראה, החל גלעד לתת שירותים בפרוייקט. הועלה חשד, כי קביעת המועד המאוחר נעשתה כדי להרחיק את ההסכם מתקופת כהונתו של שרון כשר (חוץ ותשתיות), ולהעלים את כוונת השוחד. דא-עקא, שלא רק שמדובר בהשערה גרידא, וייתכנו לעובדה זו הסברים אחרים, אלא שגם ביום 1.6.99, מועד תחילת ההסכם שנקבע, שרון עדיין כיהן בתפקיד שר התשתיות ושר החוץ, תפקידים אותם סיים רק כ- 5 שבועות מאוחר יותר (5.7.99).

  92. לאחר החתימה על ההסכם חזר גלעד לתת שירותים לפרוייקט, אף כי אופי עבודתו השתנה לעומת אופי העבודה במהלך שנת 1999, והתרכז בעיקר בהכנת מסמכים, חוברות ומחקרי שוק (בשיחה מוקלטת בין ספקטור לגלעד מיום 4.2.01 מספר גלעד: "שבמקום לעסוק בענייני שיווק שאין כרגע מה לעשות אז אני מכין מכל מיני חומר מהאינטרנט ודברים כאלה ומארגוני התיירות העולמית מכין לו פרופיל על תיירים גרמנים על תיירים אנגלים... על תיירים ספרדים, על כמה הם מוציאים איפה הם אוהבים ללכת... מה הזכויות הסוציאליות שלהם, מה עושים הפנסיונרים שלהם, מה מותר להם מה אסור להם. אני עושה עבודות מסודרות".
  93. גלעד המשיך במתן שירותים לאפל עד יוני 2001, המועד בו מתיר ההסכם לשני הצדדים לצאת ממנו. תמורת שירותיו קיבל גלעד את התשלומים שנקבעו בהסכם עבור שירותי העבר (400,000$), וכן כ-240,000 דולר נוספים, בשקלים, עבור 12 חודשי העבודה הנוספים (יוני 2000-יוני 2001). הפרוייקטים ביוון ובספרד לא הגיעו לשלב ההיתרים או ההפעלה, ולגלעד לא שולמו הבונוסים.
  94. 4. תנאי ההעסקה והסכומים ששולמו לגלעד - האם הסכם פיקטיבי?

  95. הסכומים שקיבל גלעד עבור עבודתו אצל אפל - כ- 640,000$ עבור תקופת העסקה של כשנתיים (מרץ 1999 ועד יוני 2001) - הם אכן סכומים גבוהים, וכך גם הבונוסים שנקבעו בהסכם, אף שלא הגיעו לידי מימוש. אולם, האם האמנם מדובר, כנטען, בהעסקה "בתנאים כספיים מפליגים, וללא תמורה של ממש מצד גלעד, בהעסקה שיש בה מידה רבה של חריגות עד כדי פיקטיביות", אשר ממנה ניתן להסיק - כראיה במשפט פלילי - שמדובר למעשה כאמצעי לתשלום שוחד לשרון עצמו?
  96. לדעתי אין בידינו לבסס טענה זו כלל, וזאת לאור כל המפורט לעיל, ובהתחשב בעובדות והנימוקים שיפורטו להלן:

  97. אשר לכישוריו של גלעד ולרקע המקצועי שלו -
  98. מהודעות שרון ועומרי עולה, כי גלעד הוא בוגר הפקולטה לחקלאות במגמת כלכלה, ובעל תואר שני, או לימודי המשך, בכלכלה או מינהל עסקים בתחום השיווק.

    גלעד מנהל את חוות השיקמים משנת 1989, וכעולה מחומר הראיות, הוא עסק במקביל בפרוייקטים שונים של ייזום ושיווק של נדל"ן (כמצויין לעיל, הכרותו האישית עם אפל התחזקה, בין היתר, בעקבות התייעצויות שקיים עם אפל בנוגע לפרוייקטים של נדל"ן בהם היה מעורב).

    נציין, כי גם ספקטור מספר כי גלעד היה מעורב בעסקאות נדל"ן שונות, וכי גלעד ביקש את עזרתו באיתור השקעת נדל"ן בסכום של 12 מליון דולר עבור מיליונר אמריקאי שביקש להשקיע בארץ. גם פרידמן (שישקו) מציין בהודעתו כי היה לו בעבר קשר עם גלעד בקשר עם שיווק פרוייקט נדל"ן למגורים (הודעה מיום 7.4.03).

  99. אשר לתפקידו ולאיכות עבודתו -
  100. מהודעות דייסי ושישקו שנסקרו לעיל עולה, כי לגלעד היה תפקיד ניהולי בכיר, ולגמרי לא פיקטיבי בפרוייקט. כן עולה, כי הייתה הערכה גבוהה מאוד לכישוריו, לאיכות עבודתו ולהשקעתו בפרוייקט של הגורמים המקצועיים שעבדו מולו בפרוייקט.

    כמצויין לעיל, מבהיר דייסי בהודעתו במשטרה, כי גלעד שימש "כמנהל עם אחריות ניהולית בפרוייקט", וכי תפקידו בפרוייקט היה "להיות אמון על החטיבה השיווקית-פרסומית-מכירתית, ולתאם ולהפעיל את כל הגורמים החיצוניים ונותני השירותים שקשורים לנושאים אלה."

    צבי פרידמן (שישקו), מבעלי משרד "מקאן קשר בראל", שמולו ואתו הייתה עיקר עבודתו של גלעד העיד, בין היתר, כי "גלעד היה שותף עד צווארו בתחומים האלה. עבד מבוקר עד לילה בשיתוף פעולה מלא איתנו בארץ ועם הגורמים בחו"ל - מקאן אריקסון"; כי "גלעד שרון בילה אינסוף שעות במשרדי. הקשר היה הדוק, וטיפל בכל התחומים הנוגעים לפרוייקט." וכן כי "התרשמתי מאוד מיכולתו המקצועית, בהשוואה ללקוחות אחרים שלי, לקלוט רעיונות שיווקיים ולתרגם אותם למונחי ביצועי. האיש ללא ספק מוכשר ביותר... יש לו יכולת טובה מאוד להבין ולהביא לידי ביצוע... מאוד התרשמתי מהיכולת שלו להכנס לתוך תכנית שיווקית, ולהבין אותה ולהביא ליישומה..."

    גם אפל עצמו, ציין בכל הזדמנות - בזמן אמת, בטרם פתיחת החקירה הגלויה - לרבות בשיחות שנקלטו בהאזנות סתר עם גורמים שונים, את הערכתו המקצועית הגבוהה לכישוריו של גלעד, ואת שביעות רצונו הגדולה מעבודתו של גלעד.

  101. אשר לגובה השכר.

אכן השכר ששולם לגלעד עבור עבודתו אצל אפל - כ- 640,000$ עבור תקופת העסקה של כשנתיים - הוא ללא ספק שכר גבוה, אך עובדה זו, כשלעצמה, אינה יכולה לשמש כראיה לכך שמדובר בהעסקה פיקטיבית, וככסות לתשלום שוחד. את התשלומים לגלעד במסגרת הפרוייקט יש לראות על רקע מכלול העובדות הידועות על כישוריו ואיכות שירותיו לפרוייקט, כאמור לעיל, ועל רקע מכלול העובדות הידועות על הפרוייקט בכלל, ותנאי ההעסקה של אחרים בו, בפרט, ובין היתר בהתחשב בעובדות אלה:

  1. לגלעד היה, כאמור, תפקיד ניהולי בכיר בפרוייקט, והייתה שביעות רצון גבוהה, של הגורמים המקצועיים בפרוייקט ושל אפל, מכישוריו ומעבודתו.
  2. בהודעותיו במשטרה הסביר אפל את העסקת גלעד בכישוריו האישיים הגבוהים, ובאמון האישי שרחש לו. כן טען, כי גלעד עשה "מעל ומעבר למצופה", וכי נחסכו לו בכך סכומי כסף ניכרים; לדבריו, העסקה של אדם אחר במקום גלעד "היה עולה לי פי שתיים או שלוש".
  3. משיחות שנקלטו בהאזנות הסתר עולה, כי אפל הביע, בזמן אמת, בהזדמנויות שונות ובפני גורמים שונים, שביעות רצון רבה מאוד מכישוריו ומעבודתו של גלעד. מהאזנות עולה גם, כי אפל האציל סמכויות לגלעד בפעילותו בפרוייקט, והעניק לו עצמאות בהחלטות במסגרת תפקידו. אפל גם מסביר בהודעותיו, כי הסכומים שסוכמו בהסכם עם גלעד נקבעו בשלב בו גלעד כבר הוכיח את עצמו בעבודתו בפרוייקט, ו"היה ראוי לכל אגורה".

  4. מדובר בפרוייקט מתוכנן בהיקף עצום של מיליארדי דולרים, שהיה אמור להכניס לאפל רווחים עצומים. כבר בשלב הייזום הראשוני של פרוייקט האי היווני בו הועסק גלעד הוציא אפל על קניית שירותים שונים סכום של כ- 14 מליון דולר;
  5. בהודעתו במשטרה, כאשר נשאל דייסי (איש הכספים של הפרוייקט), מה נראית לו תמורה ראויה הולמת לעבודה של גלעד בפרוייקט, הוא השיב, כי מבלי להתייחס לגלעד אלא לתפקיד כשלעצמו, "אני יכול להגיע לסדרי גודל גדולים מאוד, שכן יש דוגמאות מתחום Time Shares שזה דומה לקונספט של הפרוייקט, שהמשכורות שם מגיעות לסדרי גודל לא הגיוניים." ובאשר לדעתו ביחס לתמורה הראויה המגיעה לגלעד עצמו הוא משיב: "מדובר בסדר גודל של מאות אלפים בנמוך, כלומר מעל 100,000$ פחות מ- 500,000$." (הודעתו מיום 21.3.01, עמ' 21). יצויין כי דייסי מתייחס לתקופת ההעסקה בשנת 1999, עבורה קיבל גלעד בסופו של דבר תשלום כולל של 400,000$.
  6. אף שאין בידינו תמונה מלאה באשר לתנאי השכר של כל המועסקים בפרוייקט, הרי שמחומר הראיות עולה, כי גם מועסקים ונותני שירותים אחרים בפרוייקט זכו לשכר גבוה, והיו צפויים גם לבונוסים.
  7. כך, למשל, מציין פרידמן (שישקו), כי התעריף של "מקאן אריקסון" הוא לפי 1000$ ליום עבודה של יועץ בכיר, ו- 750$ ליועץ בדרג ביניים. בחומר הראיות נזכר עובד בשם הווארד שקיבל 22,000$ בחודש, ובמקום אחר נזכר כי "מקאן קשר בראל" קיבלו 60,000$ לחודש בשלב בו עסקו 4-3 אנשים מטעמם בפרוייקט. לדברי שישקו, לפי תכנית עבודה שהגיש משרדם, הם היו אמורים להשתכר, כשכר עבודה, כ- 3.8 מליון דולר במהלך 5 שנות הפרוייקט (הודעתו מיום 8.4.03);

    משיחה של אפל שנקלטה בהאזנות עולה, כי אהרון אבוחצירא הועסק בפרוייקט בספרד בשכר של 215,000 ₪ לחודש;

    אדריכל שמואל השמשוני (איש התכנון של הפרוייקט, להלן - השמשוני) מסר בהודעתו, כי קיבל עבור עבודת התכנון שביצע 75,000$, וכן 2 מליון ₪ (שחלקם היה אמור לשלם לקבלני משנה), וכן כי היה אמור לקבל 20 מליון דולר כבונוס במשך 10 שנים. לדברי השמשוני, לאדריכלים האמריקאים שולמו 400,000-300,000$, ולחברה אמריקאית בגין עבודת תכנון תשתיות 200,000$.

  8. בהודעתו במשטרה אומר אפל לענין הסכומים ששילם לגלעד, כי אלה נקבעו על-ידיו בהתאם לפוטנציאל העסק שבו מדובר. הוא מוסיף, שעם ההצלחה גלעד צריך היה להרוויח הרבה יותר. כאשר הוא נשאל על הפקטורים ששימשו בחישוב, השיב שהיה סולידי ושמרן, וכי אחר, במקום גלעד, היה עולה לו "פי שתיים או שלוש" ומספק תמורה פחותה.
  9. מענינת במיוחד ובעלת משקל לענייננו העובדה, כי כעולה מהודעת ספקטור מיום 8.1.04, הרי שספקטור עצמו – אשר בהודעותיו המאוחרות מביע דעתו כי התשלומים שקיבל גלעד מופרזים – הוא עצמו, העסיק בתחילת שנת 2000 (במקביל לסיוע שהעניק אז לגלעד במגעיו עם אפל), את גלעד כיועץ בפרוייקט של אבטחה ולוגיסטיקה, שביצע ספקטור עבור גוף עסקי גדול (עיתון ידיעות אחרונות).

הפרוייקט נמשך כ-3 חודשים, ותמורתו קיבל גלעד מספקטור תשלום של 1,000,000 ₪ (מליון ש"ח)+ מע"מ, היינו שכר גבוה משמעותית (פי 3 עד פי 4, על בסיס חודשי) מזה שקיבל גלעד מאפל.

גם כאן, כמו בהסכם עם אפל, ההתקשרות הייתה למתן שירותים שהוגדרו כ"ייעוץ", והתשלום בוצע לחוות השקמים, תמורת קבלות וחשבונית מס. ספקטור מסביר כי התשלום לחווה, ולא אישית לגלעד – הן בהסכם אפל-גלעד, והן בהעסקה זו - נובע משיקולי מס.

בתשובה לשאלות החוקרים, מסביר ספקטור, כי העסקת גלעד הייתה על רקע של אימון אישי ומערכת יחסים קרובה שהתפתחה ביניהם באותה עת, אף שגלעד לא היה בעל נסיון בתחום האבטחה, וכי התשלום הגבוה נבע מכך שמדובר בפרוייקט של "הרבה מיליוני דולרים ואני שילמתי ביד נדיבה לכל הגורמים שהעסקתי."

ספקטור ציין, כי זכה לסיוע רב מגלעד, שליווה אותו בכל שלבי התכנון וההיערכות של הפרוייקט, וכי נעזר בידע ובהיכרויות של גלעד כקצין ביחידה מובחרת (לצורך גיוס מאבטחים).

  1. אשר למתכונת ההעסקה.
  2. כעולה מחומר הראיות, נראה כי כל המועסקים במעגל הקרוב לאפל, הועסקו ללא חוזה העסקה בכתב שקבע במדויק את תפקידם ושכרם.

    כך, למשל, מציין דייסי, איש הכספים של הפרוייקט, כי גוייס על-ידי אפל לפרוייקט ללא הגדרה מדוייקת של תפקידו, וללא שנחתם עמו חוזה בכתב (הודעתו מיום 13.4.01). כך גם מסר בהודעתו השמשוני, איש התכנון של הפרוייקט, כי הוא עובד הרבה שנים עם אפל, ומעולם לא חתם על חוזים בכתב עם אפל ("אני לא עושה הסכמים, זה רק בעל-פה"; הודעתו מיום 13.4.03). גם נורמן שקולניק, ישראלי תושב יוון ששימש כאיש הקשר של אפל עם היוונים, מציין כי לא היה לו חוזה כתוב עם אפל.

    יצויין, כי גם ההעסקה האמורה לעיל של גלעד על-ידי ספקטור, הייתה ללא הסכם בכתב, ולדברי ספקטור, "בסוף הפרוייקט ישבנו שנינו ובסיכום מהיר בינינו הגענו להחלטה והסכמה ומה שסוכם בינינו שולם על ידי."

    5. העסקת גלעד כמתת שוחד: סיכום

  3. לפי הטענה, עבירת השוחד התגבשה במרץ 1999, עת התחייב אפל להעסיק את גלעד בהעסקה פיקטיבית בתנאים מפליגים, וזאת בעד פעולה הקשורה בתפקידו של שרון, כשר התשתיות וכשר החוץ, וכאשר שרון מודע באותה עת לאינטרסים של אפל, בעיקר בתחום קרקעות אזור לוד. דא-עקא, שמסקירת חומר הראיות לעיל עולה, כי אין בו כדי לבסס חשדות אלה. מהות הפרוייקט והיקפו העצום; כישוריו, תפקידו ואיכות השירותים של גלעד בפרוייקט; התשלומים ששולמו לגורמים אחרים בפרוייקט; מתכונת ההעסקה שנהגה בפרוייקט ונסיבות חתימת ההסכם בין אפל לגלעד - כל אלה אינם תומכים כלל בחשד של העסקה פיקטיבית כאמצעי עקיף לתשלום שוחד לשרון.
  4. אפל מסביר את העסקת גלעד בהכרות האישית ובאמון האישי שרחש לגלעד, ובהערכה הרבה לכישוריו. קבלה לעבודה והעסקה על בסיס הכרות ואמון אישי הם בגדר תופעה רווחת, ואינם חריגים. ראינו כי זה דפוס העבודה של אפל גם עם שאר צוות הפרוייקט, וזה גם ההסבר שסיפק ספקטור להעסקת גלעד.
  5. אזכיר גם, כי בתקופה ששרון כיהן כשר השכר עליו סוכם היה 7,500$, ובפועל לא בוצעו כל תשלומים לגלעד בגין שירותיו בפרוייקט בתקופה זו (התשלום הראשון היה רק בסוף נובמבר 1999); ולעומת זאת, בתקופת גיבוש ההסכם (בפברואר-מאי 2000), שרון מצוי באופוזיציה מזה קרוב לשנה, וממילא קשה מאוד לקשור את ההסכם והתשלומים לפיו לתפקידו של שרון, או לפעולה מצידו במילוי תפקידו לטובת אפל.
  6. מכל המקובץ עולה אפוא, כי אף שאין מדובר בהעסקה שגרתית, באופיה ובתשלומים שנילוו לה, אין תשתית ראייתית, ובוודאי שלא ברמה הנדרשת במשפט הפלילי, כדי לבסס טענה בדבר העסקה מלאכותית ופיקטיבית, ללא תמורה של ממש, אשר יש בה, כשלעצמה, כדי לבסס אישום לפיו ההעסקה שימשה אך כסות לתשלום שוחד לשרון.
  7.   הקלק להמשך ההחלטה


    תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


        תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן