ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 14/10/2019
גרסת הדפסה

עת"מ 2271/04 - מחוזי, ארנונה

חברת רבוע כחול-ישראל בע"מ נגד עיריית קרית אתא


23/2/2004

עת"מ 2271/04

בש"א 21369/04

בש"א 21754/04

חברת רבוע כחול-ישראל בע"מ

נגד

1. עיריית קרית אתא

2. מנהל הארנונה של עיריית קרית אתא

בימ"ש לעניינים מינהליים חיפה

בפני כב' השופט ס.נ. פיזם חיים

[23.2.2005]

פסק דין

1. עתירה לבטל שומות הארנונה , שלטענת העותרת הוצאו ללא סמכות.

ביום 16/05/04, הוצאו לעותרת שתי סדרות של שומות ארנונה, מטעם המשיבה על ידי גב' ויקי שמש מנהלת מחלקת חיובים. שתי השומות נקראו בכותרת "תיקון שומת ארנונה...", הן מתייחסות לשני נכסים של העותרת: לגבי סניף העצמאות לשנים 1997-2004 ולגבי סניף זבולון לשנים 2001-2004.

ביום 28/06/04 שלחה העותרת מכתב לגב' שמש ובו היא הודיעה כי היא חולקת על שומות אלה.

ביום 29/07/04 נתקבלה החלטת המנהל הארנונה (להלן: המנהל) מיום 18/07/04, בה נאמר, בין השאר, כי אם העותרת רואה במכתבה לגב' שמש הנ"ל השגה, הרי שתשובת המנהל תהיה בבחינת דחיית ההשגה.

מהותית דחה המנהל את ההשגה והוסיף כי העותרת רשאית להגיש ערר על החלטתו לועדת הערר, לענייני ארנונה כללית שליד המשיבה. העותרת אכן הגישה ביום 12/08/04 ערר.

במקביל, הוגשה העתירה בפני בית משפט זה. אין חולקין על כך, שעניינה של העתירה הוא כעניינו של הערר והעותרת מבקשת להשיג את מטרתה אם באמצעות העתירה ואם באמצעות הערר.

2. המשיבה והמנהל טוענים כי מחמת שהחוק קובע את ועדת הערר כסמכות מכרעת ב"ערעור" על ההחלטה בהשגה, הרי שכל זמן שלא הוגש ערר ו/או לא הוכרע בערר, אין סמכות לדון בעתירה שבפני. היה והעותרת לא תבוא על סיפוקה בערר, עדיין יכולה היא לפנות לבית משפט זה בערעור מינהלי (להבדיל מהעתירה שבפניי).

עוד טענה המשיבה, כי לעתירה לא צורף תצהיר. זה תוקן מיידית על ידי העותרת, בכך שהגישה בבש"א 21369/04 הנ"ל תצהיר מתאים.

ייאמר מייד, כי לו שאלת הסמכות היתה תלויה רק בכך שלא הוגש תצהיר לתמיכה בעתירה, אך העניין תוקן כאמור, לא הייתי רואה לנכון לדחות את העתירה על הסף. סוף סוף, המחדל תוקן וכבר נאמר על ידי קדמונים שאין בית משפט בבחינת מנהל תרגילי סדר גרידא.

3. חזרתי ועיינתי בשפע הטענות היפות והמלומדות של באי כוח הצדדים ובפסיקה הרחבה שהם הביאו בפני, אך ככלות הכל, נראה לי שהתבקשתי לדון בעתירה אשר מירב הפסיקה קובעת כי הסמכות לדון בה היא לועדת הערר. כנראה, שגם העותרת סברה כך. הראיה: היא עצמה הגישה גם ערר על ההחלטה בהשגה, שתוכנה זהה לעתירה שבפניי.

לא שמעתי כי הערר בוטל. עדיין קיימת אפשרות שאם אדחה את הבקשה לדחייה על הסף, יתקיים באותה סוגייה הליך מקביל בפניי ובפני ועדת הערר. זאת תופעה שכמובן איננה רצויה.

4. אם כה ואם כה, דעתי היא שהסמכות לדון בהחלטתו של המנהל היא של ועדת הערר, אשר סמכותה שוללת סמכות בית משפט זה לדון בעתירה.

לכן ולאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

העותרת תשלם למשיבה הוצאות העתירה, לרבות שכר טרחת עורך דין בסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

ניתן היום י"ד ב אדר א, תשס"ה (23 בפברואר 2005).

ראו כתבה בנושא


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן