שתי הלכות חדשות
עיריית עכו השיתה על חברת דור אנרגיה ארנונה בגין תחנת דלק. בשומת הארנונה הושתה הארנונה בגין הקרקע התפוסה בתעריף של בניין, וכמו כן תוקנו השומות כאמור לתקופה קודמת של 7 שנים.
חברת דור הגישה השגה למנהל הארנונה בגין התעריף שהושת עליה, והשיגה גם על השומה הרטרואקטיבית בטענה כי השומות הפכו לסופיות. במקביל, הוגש ערר
מנהלי בסוגיית סופיות השומות,
עת"מ 2349/04.
בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, השופט י' דר דן בסוגיית הסמכות והחליט, כי מנהל הארנונה מוסמך לדון בטענת סופיות השומות.
פסק דין דומה בסוגיית הסמכות של מנהל הארנונה ניתן
בעת"מ 2271/04
חברת רבוע כחול-ישראל בע"מ נגד עיריית קרית אתא על ידי כב' השופט חיים פיזם.
בדיון שהתקיים בפני כבוד השופט פיזם אמרו פרקליטי הנישום והרשות המקומית, כי לדעתם גם למנהל הארנונה וגם לבית המשפט יש סמכות לדון בטענת הנישום כנגד שומה רטרואקטיבית.
בית המשפט דחה, כאמור, את העתירה מבלי שקבע באופן פוזיטיבי כי לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים אין סמכות לדון בהן. מה שנקבע בה הוא, כי למנהל הארנונה ולוועדת הערר יש סמכות לדון בטענה כנגד שומות רטרואקטיביות. כך גם נקבע בעתירה האחרת.
אז מה הבעיה?
ההלכות בשאלת היקף סמכותו של מנהל הארנונה רבות וסותרות. מנהל אינו בעל השכלה משפטית ואין לו כלים לדון בסוגיות משפטיות שבתי המשפט מתלבטים בהן שנים רבות. אילו הייתה זו הבעיה היחידה - דיינו. הבעיה היא, כי על מנת להתמנות כיו"ר ועדת הערר וחבר ועדה הכישורים הנדרשים בחוק הם, כי היו"ר והחברים יהיו תושבי הרשות המקומית ובעלי כשירות להיבחר למועצה.
אם כך, מי אינו יכול להתמנות כיו"ר או כחבר ועדת ערר של עכו למשל?
חרש, שוטה וקטן, וגם פרקליט או שופט בדימוס שמתגוררים בקריית אתא.
מי כשיר להתמנות כיו"ר או כחבר ועדת ערר של קרית אתא למשל?
מהנדס חשמל, בעל דוכן פלאפל, גניקולוג, פרופסור לתיאולוגיה, בוגר כיתה ד' של בית הספר העממי, עולה חדש שלומד באולפן - ובלבד שהם בגירים ומתגוררים בקרית אתא.
אנשים טובים אלה תורמים מזמנם לקהילה, והם אמורים להכריע בערר פלוני בסוגיות משפטיות מובהקות על פי עשרות פסקי דין לא עקביים.
הלו, זה רדיו?