ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 19/10/2019
גרסת הדפסה

עת"מ 2349/04 - מחוזי, ארנונה

דור אנרגיה (1988) בע"מ נגד עיריית עכו


1/3/2005

עת"מ 2349/04

דור אנרגיה (1988) בע"מ

נגד

עיריית עכו

בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה

בפני כב' השופט י' דר

[1.3.2005]

פסק דין

1. העותרת עתרה כנגד המשיבה בגין שומות ארנונה רטרואקטיביות שהוציאה המשיבה לתחנת דלק של העותרת ביום 10.8.04, ומתייחסות לשנים 1997 עד 2004.

העותרת טוענת כי שיטת חישוב הארנונה בשומות אלה שונתה. בעוד שמשך כל השנים, ובכללן תחילת שנת 2004, חושבה הארנונה על הקרקע שבשטח תחנת הדלק בסיווג של "קרקע תפוסה, ובתעריף המתאים", הרי בשומות הרטרואקטיביות סווגה הקרקע על פי סיווג של תחנות דלק, על פי תעריף, שלטענת העותרת "...(ה) מתאים לבניין של תחנת דלק" (סעיף 2 בעתירה).

העותרת טוענת שהמשיבה הוציאה צווי ארנונה מדי שנה, ואלה הפכו סופיות ומשכך, אין המשיבה מוסמכת לשנות את שומות הארנונה רטרואקטיבית.

עוד נטען שהשינוי נוגד את דיני הקפאת תעריפי הארנונה.

2. לאחר שהוגשה לי העתירה, קבעתי שמיעתה.

בעקבות טיעוניה של המשיבה, הצעתי לעותרת להסכים למחיקת ההליך כדי לפנות למסלול ערר והוספתי שהמשיבה לא תעלה טענת איחור בנקיטת הליך זה. לחלופין, הצעתי שיוגש טעון קצר בכתב ובעקבותיו תינתן החלטה.

הצעת העותרת לפיה הסמכות העניינית תוכרע בהליך המתנהל בבית-משפט זה, בפני סגן הנשיא, השופט ח' פיזם, נדחתה על ידי.

הצדדים הגישו טעונים. לצערי מצאתי פער משמעותי בין הפרשנות שלי לביטוי "טעון קצר", לעומת פרשנותם של באי כח הצדדים, שכל אחד מהם טרח והגיש לי ספר כרוך בעטיפה סלילית ובו טעון לא קצר ונספחים רבים.

3. לאחר שעיינתי בטעוני ב"כ הצדדים לא מצאתי עילה לשנות מדעתי שעמדה ביסוד ההצעה לב"כ הצדדים, לפיה תמחק העתירה וכי העותרת תוכל להגיש ערר שידון בפני ועדת הערר, כאשר המשיבה לא תטען טענות שעניינן המועד שבו הוגש הערר.

4. ב"כ העותרת מנסים להציג עתירתם כמחייבת הכרעה בשאלות עקרוניות, וזו יכולה להעשות רק בבית-המשפט לעניינים מנהליים. בצידו של טעון זה, מעמידים ב"כ העותרת בספק את כישוריהם המקצועיים של מנהל הארנונה ושל ועדת הערר לדון ולהכריע בשתי השאלות המוגדרות על ידם "סוגיה משפטית עקרונית", והיא שאלת שומת ארנונה רטרואקטיבית ושינוי שיטת חישוב הארנונה בניגוד להקפאה.

5. המשיבה טוענת שהפורום הנאות לבירור המחלוקות הוא בפני ועדת הערר. תמצית טענתה היא שלועדת ערר סמכות ייחודית לדון בעילות שבסעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו1976- (החוק). היא מצביעה על הסעיף (א)(2) לפיו "נפלה בהודעת התשלום שמסיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השימוש בו" (ההדגשה הוספה), כדי להצביע על כך שכאשר המחלוקת היא בסוג הנכס, אין לבית-המשפט לענינים מקומיים סמכות לדון בעילה זו והיא מסורה אך ורק לועדת הערר.

עוד היא טוענת שקבלת עמדתה של העותרת תביא לפיצול ההליכים בין שתי ערכאות, שכן חלק מן הדיון צריך יהיה להתקיים בועדת הערר ואחר בפני בית-המשפט לעניינים מנהליים.

6. מצער הדבר שעלינו להיזקק שוב ושוב לטענות שעניינן מחלוקת סמכויות בין גופים מנהליים מעין שיפוטיים לבית-המשפט לעניינים מנהליים.

השאלה של קביעת הפורום עלתה, אם כי לא בנושא של ארנונה אלא בנושא של היטלי פיתוח והיטל מים וביוב ברע"א 2425/99 עירית רעננה ואח' נ' י.ח. יזום והשקעות בע"מ, פ"ד נד(4) 481. באותו עניין כתבה השופטת פרוקצ'ה:

"התכליות הבסיסיות העומדות ברקע הקמתם של גופי הערר השונים מבטאות מגמה כוללת לייחד את הדיון הראשוני במחלוקות בין האזרח לרשות במסגרתם, ולהוציא מחלוקות אלה בשלבן הראשון לתחום השיפוט של בתי המשפט הרגילים.

לתכליות אלה תוצאות פרשניות בתחומים הבאים:

(1) סמכות גופי הערר לדון בעניינים שהחוק הפקיד בידם הוכרה כמצדיקה בדרך כלל הימנעות בתי המשפט מלדון באותם ענינים, מבחינת קיומו של סעד חלופי.

(2) ניתן לאתר מגמה פרשנית רחבה של סמכויות גופי הערר כפי שהוגדרו בחוקים המקימים אותם".

7. הנשיא ברק הסכים והוסיף מספר הערות שאחת מהן נוגעת לענייננו והיא השאלה אם סמכותה של ועדת הערר היא ייחודית או שמא היא מגבילה סמכותו של בית-המשפט האזרחי ובעניין זה כותב הנשיא

"אפילו אניח כי הסמכות היא מגבילה, מן הראוי הוא לעשות שימוש בשיקול הדעת השיפוטי, ובגדר 'הסעד החלופי' להכיר בסמכותה של ועדת הערר".

8. זה המקום להזכיר כי העותרת הציעה בעבר שהתוצאה לעניין הסמכות תוכרע על פי החלטתו של סגן הנשיא, השופט ח' פיזם, שבפניו הונחה עתירתה של עותרת אחרת נגד המשיבה, כאשר אותה עותרת מיוצגת גם היא על ידי ב"כ העותרת בענייננו. דחיתי הצעה זו וכך גם עשתה המשיבה.

לא ברור, אם כן, לאחר שסגן הנשיא פיזם דחה את העתירה על הסף ביום 23.2.05, מדוע לא פנתה העותרת והודיעה שלאור זאת, אם לא לאור נימוקים אחרים, היא חוזרת בה מטיעוניה.

9. יהיו פני הדברים אשר יהיו, שוכנעתי שאין הצדקה שההליך ידון בשלב זה בפני בית-המשפט לעניינים מנהליים. אם יוגש ערר ותהיה עילה להתמודד עם תוצאתו, ימצאו עצמם הצדדים בין כה וכה בבית-המשפט לעניינים מנהליים.

אני דוחה את העתירה.

אני מחייב את העותרת לשלם למשיבה שכר טרחת עורך דין בהליך בסך 5,000 ש"ח. הסכום ישא הפרשי הצמדה ורבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל וכן תתווסף תוספת בשיעור מע"מ.

המזכירות תשלח עותקי פסק הדין לב"כ הצדדים.

היום כ' ב אדר א, תשס"ה (1 במרץ 2005).

ראו כתבה בנושא


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן