6. (א) הרואה עצמו מקופח בתשובת המנהל על השגתו רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו התשובה, לערור עליה לפני ועדת ערר.

מנהל הארנונה אינו ערכאה שיפוטית אלא ערכאה מנהלית עם סמכויות שיפוטיות מסוימות. השגה בפניו היא דרך שנקבעה בחוק במטרה לפתור את מרבית הסכסוכים בדרך פשוטה, מבלי להיזקק להליך משפטי. ועדת הערר היא הערכאה השיפוטית הראשונה, שדנה בהתנגדות הנישום לשומת הארנונה, והיא מקבילה לבית משפט השלום.

כאשר הנישום אינו מגיש ערר על החלטת מנהל הארנונה בהשגה, הופכת החלטת מנהל הארנונה לסופית. עם זאת, יש מקרים שבהם דן בית המשפט בטענות הגנה של נישום, שלא הגיש ערר על החלטה בהשגה.

בסעיף 5 לחוק הערר נקבע -

5. המועצה תמנה ועדת ערר אחת או יותר, בהרכב של שלושה חברים מבין בעלי הזכות להבחר כחברי המועצה, ואת היושב ראש.

אין הוראה בפקודת העיריות מיהו זכאי להיבחר כחבר מועצה, אולם בסעיף 120 לפקודה נקבע מי פסול לכהן כחבר מועצה:

120. ואלה הפסולים לכהן כחברי-מועצה:

(1) מי שמקום-מגוריו הקבוע שוב אינו בתחום העירייה;

(2) חולה-רוח;

(3) שוטר;

(4) עובד המדינה בשכר, שעבודתו קשורה בעניני המינהל המחוזי או השלטון המקומי, או שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי-התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר המועצה;

(5) עובד בשכר באותה עירייה;

(6) עובד בשכר בכל רשות מקומית אחרת, שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי-התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית ובין תפקידיו כחבר המועצה;

(7) מי שהוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל, 1936, ואם ניתן לו צו שחרור החלטי לפי הפקודה האמורה או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו של פושט הרגל שולמו במלואן - טרם עברו שנתיים ממועד תחילתו;

מכלל לאו הנך שומע הן, ומי שאינו פסול לכהן כחבר מועצה רשאי לכהן בוועדת הערר. ועדת הערר אינה זרוע של המועצה, שהרי המועצה היא הגוף הנבחר והיא הרשות המחוקקת, ואילו ועדת הערר היא גוף הממונה על ידי המועצה, והיא הרשות השופטת. מרגע שמונתה ועדת הערר, אין היא תלויה במועצה ואין היא כפופה להחלטותיה.

החוק קבע תנאי כשירות אחד ויחיד למינוי חברי הוועדה והוא, שכל אחד מהם יהיה בעל זכות להיבחר כחבר של מועצת הרשות המקומית. החוק לא קבע, כי דרוש שחברי הוועדה, או לפחות אחד מהם, יהיו משפטנים. בחוקים אחרים בולטת גישה שונה. כך למשל בוועדת ערר לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א1961-, ולעניין חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ"א1961-.

נמצא, כי יו"ר ועדת הערר והחברים בה חייבים להיות תושבי הרשות המקומית, ואסור להם להיות חולי רוח, שוטרים, עובדי הרשות המקומית או פושטי רגל. המחוקק הפקיד בידי שלושה הדיוטות את הסמכות לדון בשאלות מורכבות של עובדות וטענות משפטיות, ולהכריע בגורלם של מיליוני שקלים אם יוותרו בכיסם של הנישומים או אם יועברו לקופתה הציבורית של הרשות המקומית. על חקיקה אנכרוניסטית זו נמתחה ביקורת, והועלו הצעות שונות לגבי השינויים בכשירות הראויה של יו"ר ועדת הערר ושל חברי הוועדה. הועלתה הצעה לבטל את ועדות הערר במתכונתן הקיימת, ולמנות ועדות ערר מחוזיות כדוגמת ועדות הערר המחוזיות לפי חוק התכנון והבנייה. הצעה אחרת הייתה להעביר את הסמכות לדון בעררים לפורום מתאים לפי חוק בתי דין מנהליים. הצעה דומה הייתה להקים בתי דין של מיסוי. יושב ראש המותב יהיה בעל כשירות לכהן כשופט שלום כמפורט בסעיף 4 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], וחברי המותב יכללו נציגי ציבור, שימונו על-ידי שר המשפטים (שפיר, ע. ארגמן, א. שוסטר, א. גולדנברג-לוי, א. רוסטוביץ, ה. (עורך), חוק הרשויות המקומיות (תשלומי חובה), נייר עבודה להצעת חוק, הוצאת אוריאן 2002).

בת"א 7792/92 החברה האמריקאית לגז בע"מ נ' עירית קרית אתא, ארנונה עירונית פסקי דין, המכון לחקר המיסוי המוניציפלי, כרך א', עמ' 797, לא כינסה המועצה את ועדת הערר במשך שש שנים. בית המשפט קבע כי אף שהחוק אינו קובע מועד לכינוס הועדה ואף לא מועד ליתן החלטתה, יש לקיים חיובים אלה בתוך זמן סביר לפי סעיף 11 לחוק הפרשנות תשמ"א1981- "ועל פי כל היגיון". התנהגות המשיבה במקרה זה מפרה על פי כל קנה מידה את שלטון החוק ולוקה בחוסר סבירות קיצוני ובהעדר תום לב.

בע"ש 1761/93 כהן נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב, ארנונה עירונית פסקי דין, המכון לחקר המיסוי המוניציפלי, כרך ב', עמ' 206, נקבע, כי החלטת ועדת ערר מתייחסת לשנת כספים מסוימת בלבד, ולכן אינה משמשת מחסום דיוני בפני שינוי הארנונה על ידי המועצה בשנה שלאחריה.

על החלטת הועדה להיות מנומקת לפי הוראות סעיף 20 לתקנות הערר. בע"ש 146/98 מנהל הארנונה עיריית ראשון לציון נ' בנק הפועלים בע"מ, ארנונה עירונית פסקי דין, המכון לחקר המיסוי המוניציפלי, כרך ה', עמ' 115, נקבע, כי מן הראוי הוא שהוועדה תנמק את החלטתה. עם זאת, בעניין שנדון לא נפסלה החלטת הועדה על אף צורתה החסרה והדלה של ההנמקה.

שלב הערר הוא הליך שיפוטי, שבמהלכו מתברר ערר על ההחלטה בהשגה. בתהליך כזה נדרשת אובייקטיביות של ועדת הערר, ושומה על חברי הוועדה להיות משוחררים מניגוד אינטרסים או מאפשרות להעדפה של צד זה או אחר.

בבג"צ 764/88, 1437/90, 1985 דשנים וחומרים כימיים בע"מ נ' עיריית קרית אתא, ארנונה עירונית פסקי דין, המכון לחקר המיסוי המוניציפלי, כרך א', עמ' 122, נקבע, כי מנהל ארנונה יכול להיות עובד עירייה, ואילו חבר ועדת ערר אינו יכול להיות עובד עירייה. ההשגה בפני מנהל הארנונה היא הליך אדמיניסטרטיבי גרידא, ובמהלכה מנסה בעל החיוב לשכנע את מטיל השומה לשנות את שומתו. שלב הערר הוא הליך שיפוטי או מעין שיפוטי, שבמהלכו מתברר ערעור על השומה כפי שנעשתה, ובהיקף שאושרה על ידי מנהל הארנונה. בתהליך כזה נדרשת אובייקטיביות של ועדת הערר השיפוטית, לפיכך שומה על חברי הוועדה להיות משוחררים מניגוד אינטרסים או מאפשרות להעדפה של צד זה או אחר, ומקפידים בכך, ולכן בוועדת הערעור לא יכהן מי שהוא עובד עירייה. אין כל בעייתיות בכך, שמנהל הארנונה הוא עובד עירייה, שהרי תפקידו אינו לפסוק, אלא לשקול החלטת הרשות שקילה נוספת על פי הנתונים והנימוקים בהשגה. אין מנהל הארנונה כבול בהחלטות קודמות שלו, וטובת הכלל היא שמנחה אותו. מנהל הארנונה משמש בתפקיד מנהלי להבדיל משיפוטי וכל שנעשה לפניו הוא ניסיון לשכנעו בטעויות, שנעשו במשרדו, בקשר לשומה. הוא רשאי "להעריך מחדש את הנסיבות" ולשנות השומה, אם הוא מוצא לנכון לעשות כן. לכן אין פסול, שהוא אישית היה מעורב בשלבים הקודמים של שומת אותה ארנונה, אשר נדונה כעת לפניו.

בה"פ 1/90 מפעלי פלדה מאוחדים בע"מ נ' מועצת עיריית קרית-גת, ארנונה עירונית פסקי דין, המכון לחקר המיסוי המוניציפלי, כרך א', עמ' 386, נידונה השאלה, האם קיים חשש למשוא פנים מצד ועדת ערר. באותו מקרה, קיימה עדת הערר התייעצות פנימית בנוכחות מנהל הארנונה ועורך דינו לאחר שפרקליט העוררת ומנכ"ל העוררת נתבקשו לעזוב. הפרקליט שייצג את מנהל הארנונה היה היועץ המשפטי של עיריית קרית-גת, שימש כיועץ לכל מוסדות העירייה, ושימש בפועל אף כיועץ המשפטי של ועדת הערר. נפסק, שלא יעלה על הדעת, כי פרקליט המופיע בפני גוף שיפוטי או מעין שיפוטי כמייצג אחד הצדדים המופיעים בפני אותו גוף ישמש כיועץ המשפטי של הגוף, שתפקידו להחליט במחלוקת. לוועדת הערר תפקיד שיפוטי להכריע בסכסוך בין הרשות המקומית, המטילה ארנונה כללית המיוצגת על ידי מנהל הארנונה לבין הנישום הנדרש לשאת בארנונה. הקשר היחיד בין המועצה של הרשות המקומית לבין ועדת הערר מקורו בכך שהמועצה ממנה את ועדת הערר. משעה שוועדת הערר התמנתה, היא חייבת לנתק עצמה מהגוף שמינה אותה.

בע"ש 20/92 קו-אופ ת"א נ' עיריית אשדוד, ארנונה עירונית פסקי דין, המכון לחקר המיסוי המוניציפלי, כרך א', עמ' 519, נפסק, כי "ועדת הערר חייבת להתנתק מהגוף שמינה אותה ואין היא יכולה להיות מורכבת מבעלי תפקידים באותו גוף. בודאי שלא כך כאשר אותם בעלי תפקידים ממונים, בין היתר, על גביית הארנונה שבמחלוקת. אין ספק שהרכב זה של ועדת הערר יצר חשש רציני מפני משוא פנים."

בת"ק 2719/94 בר-עם נ' עיריית תל אביב, ארנונה עירונית פסקי דין, המכון לחקר המיסוי המוניציפלי, כרך ב', עמ' 481, נקבע, כי ועדת הערר היא גוף שיפוטי עצמאי, שתפקידו להכריע בסכסוך שבין מנהל הארנונה לבין הנישום, ולכן אין מקום לתבוע את הרשות המקומית בגין מעשה או מחדל של הוועדה.

בע"ש 1390/94 יוסף בן ברוך נ' עיריית ר"ג, ארנונה עירונית פסקי דין, המכון לחקר המיסוי המוניציפלי, כרך ב', עמ' 373, טען המערער כי ניהול דיוני ועדת הערר בבניין העירייה מביא לפסלות החלטת הוועדה בשל משוא פנים. בית המשפט דחה טענה זו, אף סבר, שהמצב האידיאלי הוא שהעירייה תשכור מבנה מיוחד שבו יתנהלו דיוני ועדת הערר. נפסק, כי רישום פרוטוקול הדיון על ידי פקידת העירייה והדפסתו במחלקת הגבייה של העירייה אינה הולמת, וראוי שלרשות ועדת הערר יעמוד צוות מנהלי מיוחד, אולם זה אינו פוסל את החלטת ועדת הערר.

בע"ש 188/95 יוסף זיו נ' מנהל הארנונה עיריית תל-אביב, ארנונה עירונית פסקי דין, המכון לחקר המיסוי המוניציפלי, כרך ג', עמ' 229, טען המערער, כי העובדה שוועדת הערר מקיימת ישיבותיה במשרדי העירייה, משתמשת בשירותי המשרד של העירייה והזימון לישיבת הוועדה חתום על ידי נציג המשיב, מעלה חשש למשוא פנים מצד הוועדה ולפגיעה בניטרליות שלה. נפסק:

בע"ש 1753/96 כוכבי שרונה נ' עיריית רחובות, ארנונה עירונית פסקי דין, המכון לחקר המיסוי המוניציפלי, כרך ג', עמ' 477, נפסק, כי ועדת הערר היא ועדה מעין שיפוטית. דיון בוועדה בעניינה של הנישומה בנוכחות נציגי מנהל הארנונה בלבד ומבלי שנציג הנישומה הוזמן לדיון, היא פגיעה בעקרונות הצדק הטבעיים. בית המשפט החזיר את הדיון לוועדת הערר על מנת שתדון מחדש בערר.

יש להעלות טענת פסלות של יו"ר ועדת ערר או של חבר בה בפני ועדת הערר ואין לעתור לבג"צ בטרם נתנה ועדת הערר החלטה בענין זה, בג"צ 4963/90 אגד בע"מ נ' ועדת הערר לקביעת ארנונה, תקדין.

בעת הדיון בערר חייבת ועדת הערר לשבת בהרכב מלא. אין תוקף לדיון בפני הרכב חסר אפילו הסכימו לכך בעלי הדין. עם זאת, אפשר שניתן לקיים דיון בעניינים שבסדרי הדין של הערר בפני יו"ר ועדת הערר, ובלבד שכל החלטה שתינתן תהיה על דעת הצדדים, משום שהיא נותנת תוקף להסכמה. על החלטת ועדת הערר צריכים לחתום יו"ר ועדת הערר ושני חבריה. אין תוקף להחלטה שלא נחתמה בידי כל המותב.

בע"ש 161/96 אגודת בריכת מגדלי דוד המלך בע"מ נ' מנהל הארנונה של עיריית ת"א, ארנונה עירונית פסקי דין, המכון לחקר המיסוי המוניציפלי, כרך ג', עמ' 392, חתמו שני חברי ועדת הערר על ההחלטה והשלישי הוסיף את חתימתו על ההחלטה רק לאחר שנשלחה לידי העורר. נפסק, כי חתימת חבר ועדת הערר על החלטת הוועדה היא כחתימת שופט על פסק דינו של ביהמ"ש, והיא בעלת אופי קונסטיטוטיבי, והעדר חתימתו פוגם בתקפות ההחלטה. הדיון הוחזר לוועדת הערר לשם מתן החלטה, ונפסק, כי ועדת הערר תיתן את החלטתה אך ורק על סמך החומר שבפניה וללא שמיעת ראיות או טיעונים נוספים.

ועדת הערר היא הערכאה השניה, הדנה בשומת אגף השומה של הרשות המקומית. קודם לה מנהל הארנונה, שהוא ערכאה מנהלית. תנאי מוקדם להגשת ערר לוועדת הערר הוא, כי הנישום הגיש השגה למנהל הארנונה, וכי השגתו נדחתה במלואה או בחלקה. בע"א 42/62 מקלב נ' ראש עיריית פתח תקוה, פ"ד טז 1457, נפסק, כי לא ניתן להגיש ערר, אלא אם הוגשה קודם השגה בפני המנהל.

אין הגדרה בדין לגבי סמכות ועדת הערר, אולם ניתן ללמוד זאת מסמכותו של מנהל הארנונה, שעל החלטתו עוררים. כאשר נשוא ההשגה אינו בסמכותו של מנהל הארנונה, אין לוועדת הערר סמכות לדון בו.

כאשר מועלית טענת חוסר סמכות של ועדת הערר, היא חייבת לדון בה. ועדת הערר רשאית לדון בשאלת הסמכות גם ביוזמתה. הסכמת הצדדים אינה יכולה להקנות לוועדת הערר סמכות שאין לה, ראה ע"ש 656/94 אולימפיה אוטו בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב, ארנונה עירונית פסקי דין, המכון לחקר המיסוי המוניציפלי, כרך ב', עמ' 319.