תושבי השכונה, באמצעות עוה"ד עופר טויסטר וורד מאירוביץ-סייג ממשרד עו"ד יגנס, טויסטר, בירן ושות', עתרו נגד החלטות של הועדה המקומית ושל הועדה המחוזית, שאישרו את הקמת בית-כנסת, ישיבה ופנימייה בשכונת הר שלום היוקרתית בבני ברק.

לטענת העותרים, הקמת הישיבה נוגדת גם את אופי השכונה והיא תפגע באיכות החיים של תושביה, וגם את התכליות שהותרו באזור (התב"ע מאפשר הקמת בית כנסת; גן או מעון ילדים, טיפת חלב, מרפאה; בית יתומים, פנימייה; מושב זקנים, בית נכים; בית ספר, בתנאי ששטח המגרש הוא לפחות 3 דונם; בית מרחץ ציבורי).

ישיבה היא מוסד חינוך המתרכז בחינוך תורני, כך טענו העותרים, אשר יש בו פעילות ענפה במשך שעות היום, בעוד שבית כנסת הוא מקום תפילה, אשר שעות הפעילות מצומצמות בו למועדי התפילה. על כן, התכנית להקמת מבנה משולב נוגדת לא רק את אופי השכונה אלא אף את התב"ע.

עוד טענו העותרים, כי הקמת הישיבה תפגע באופן קשה באיכות חייהם ובזכותם ליהנות מקניינם, לרבות כניסה לביתם בנוחות וללא הפרעה. השכונה מאופיינת בבתים פרטיים צמודי קרקע, בשקט השורר באזור, בנוף ובשטחי ציבור פתוחים, תושבי השכונה משלמים את תעריף הארנונה הגבוה בעיר, ולפני מספר שנים שילמו אלפי דולרים לשיפור התשתיות בשכונה לסלילת הרחובות כרחובות הולנדיים משולבים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, השופטת שרה גדות, פסק, כי החלטות הועדות לתכנון ובנייה היו בלתי סבירות ונוגדות את התכליות אשר הותרו באזור, וכי ניתנו ללא סמכות. התב"ע אינה מתירה להקים מבנה משולב, הכולל פנימייה, ישיבה ובית כנסת, מאחר שלא ניתן להקים ישיבה במקום שהתב"ע לא הגדירה זו, וקבעה כי ניתן להקים רק בית כנסת בשכונה. השופטת גדות קיבלה את טענות התושבים וקבעה, כי העובדה שהחלו עבודות פיתוח ובניה של המבנה איננה בבחינת "מעשה עשוי" לעניין השימושים במבנה.

__________

עתמ 1852/04 עמותת הר שלום ואח' נגד הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז ת"א ואח'
בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, כב' השופטת שרה גדות
ניתן ביום 6.6.2006