אותו אחר, חודשיים לאחר שרכש את הזכויות, הגיש בקשה לפירוק השיתוף במקרקעין בדרך של מכירה (וזאת מתוך העדר אפשרות לחלק את החלקה לשתי חלקות של כחצי דונם כל אחת בהליך תכנוני).

פלוני הסתמך על הוראת סעיף 37א' לחוק המקרקעין הקובע כי "כל שותף במקרקעין משותפים, זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף".

האישה, לעומת זאת, התנגדה להליך הפירוק בדרך זו. היא טענה שכל מטרתה של התביעה הוא להשתלט על חלקה בקרקע למטרות ספקולטיביות, בטרם תופשר הקרקע, ומכאן שמדובר בבקשה הנגועה בחוסר תום לב רבתי. כן טענה הנתבעת כי היא אישה קשת יום העושה לפרנסתה ולפרנסת בנה הנכה לבדה, וכי אותן הזכויות אמורות להבטיח לה מקור הכנסה כלשהו לעת זקנה. לטענתה אם ימומש החלק שלה במקרקעין עתה, הרי הסכום שיוותר בידה יהיה זעום מכדי להבטיח את עתידה לעומת החלק שיוותר בידה אם ימומש חלקה לאחר שתופשר הקרקע.

בית משפט השלום בתל אביב החליט (החלטה תקדימית בנסיבות העניין, ככל הידוע לנו) שלא לאכוף את מכירת החלקה ולחייב את הצדדים לבצע חלוקה בעין, באופן שכל אחד מהם יחכיר למשנהו את מחצית החלקה כך שבסופו של יום הבעלות תישאר אמנם בעלות משותפת, אך לכל אחד מהבעלים תהא חכירה ל-999 שנה על מחצית (מסוימת) של החלקה.

הערת המערכת:

מדובר, כאמור, בפסק דין של בית המשפט השלום שככל שעקרונותיו יתאשרו (בהליך זה או בהליכים אחרים על ידי ערכאות גבוהות יותר), ייפתח צוהר לפתרונות יצירתיים של פירוק שיתוף במקרקעין (ואולי גם סירוב לפירוק שיתוף בנסיבות מסוימות). ימים ושופטים יגידו.

__________

א 3680/04 שלומי שלום עו"ד נ' רות סלומון ניתן ביום 20.6.06 בבית משפט השלום הרצליה. שופטת: אירית מני-גור.