בר"ם 7153/06 - עליון, ארנונה

בר"ם 7153/06

1. מועדון נווה אביב (כפר שמריהו) בע"מ (להלן: המשיבה) הינה בעלת נכס הידוע כחלקה 107 בגוש 6671 שבתחומו היא מנהלת בית אבות, בו גרים הדיירים ביחידות דיור עצמאיות ועושים שימוש בשטחים ציבוריים (להלן: הנכס). הנכס נמצא בתחומי המועצה המקומית כפר שמריהו. בין המשיבה למנהל הארנונה במועצה המקומית כפר שמריהו (להלן: המבקש), נתגלעה מחלוקת בשנת 1997 באשר לסיווג הנכס לצרכי ארנונה. המחלוקת הובאה בפני ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית בכפר שמריהו (להלן: ועדת הערר). במסגרת זו הגיעו הצדדים לפתרון מוסכם אשר קיבל תוקף של החלטת ועדת הערר באשר לשטח הכולל לחיוב, סיווגו ותעריפו עד שנת 2000 ולעתיד לבוא (להלן: ההסכם). הצדדים נהגו על פי ההסכם. בשנת 2003 ניתן בבית המשפט העליון פסק דין ב-ע"א 7975/98 אחוזת ראשונים רובינשטיין שותפות רשומה ואח' נ' עירית ראשון לציון (מיום 9.2.2003, להלן: הלכת אחוזת ראשונים), שלדעת המשיבה עולה בקנה אחד עם פרשנותה לצורת חישוב הארנונה עובר לחתימת ההסכם ולכן הגישה שתי השגות למבקש המתייחסות לשנים 2003 ו- 2004. המבקש דחה את ההשגות ולכן הגישה המשיבה ערר לועדת הערר. ועדת הערר קבעה כי טענה הנוגעת לתוקפו של ההסכם מהווה מחלוקת משפטית החורגת מסמכויותיה. על החלטה זו הגישה המשיבה ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים.

2. בית המשפט לעניינים מינהליים קיבל את ערעור המשיבה. בית המשפט בחן את סמכותה של ועדת הערר וקבע כי אינה מוסמכת לדון בטענה בדבר תוקפו של ההסכם, אולם היא כן מוסמכת לדון בטענות המשיבה בדבר תחולת הלכת אחוזת ראשונים והשפעתה על סיווג הנכס. בית המשפט הוסיף כי בין אם ההסכם תקף ובין אם לאו, היה מקום לדון בשינוי שחל, אם וככל שחל, על סיווג הנכס ומיהות המחזיק, בעקבות הלכת אחוזת ראשונים.

3. המבקש מתנגד בבקשתו לתוצאת פסק הדין, שלפיו ועדת הערר מוסמכת לדון בערר במנותק מסוגית קיום ההסכם בין הצדדים, וכי סוגיה זו תידון בפני בית המשפט המוסמך. המבקש מציין כי בדיוני בית המשפט קמא הציע לנקוט בהליך אחיד אשר ימנע את הסרבול המיותר ויבחן את תוקף ההסכם, בין היתר, נוכח הלכת אחוזת ראשונים. לדעת המבקש, לא ניתן לדון בשאלות במנותק זו מזו, והחזרת הדיון לוועדה בלא יכולת לדון בסוגיה בהעדר סמכות לבחון את נוסח ההסכם, הינה מצב בלתי אפשרי. המבקש טוען שבית המשפט חרג מסמכותו בכך שהביע עמדה בנוגע למשמעות ההסכם והשלכותיו המעשיות על יחסי הצדדים, אפילו הובאו דבריו אגב אורחא, ולכן מבקש הוא למחוק פסקה זו. כן מתנגד הוא לקביעה כי יש לראות בהגשת ההשגות ובכתבי טענותיה של המשיבה בפני ועדת הערר הודעה על ביטול ההסכם, ולקביעה כי על המבקש יהיה לפעול בהתאם להחלטת הוועדה אם תקבע האחרונה כי הלכת אחוזת ראשונים משנה את המיסוי. המבקש טוען עוד כי אין מדובר ב"דיון בגלגול שלישי" במובנו הרגיל ומבקש נוכח האמור לעיל להרשות לו לערער על פסק הדין.

4. עיון בבקשתו של המבקש מעלה כי עיקר טרונייתו היא תוצאת פסק הדין של בית המשפט קמא שלפיה יפוצל הדיון כך שטענות המשיבה בנוגע לאופן סיווג הנכס ואופן חישוב הארנונה וכן השפעת הלכת אחוזת ראשונים עליהם יובאו בפני ועדת הערר, בעוד הטענות בדבר תוקף ההסכם יידונו בפני בית המשפט המוסמך. אכן, פיצול הדיון יוצר סירבול דיוני. תוצאה זו לא נעלמה מעיני בית המשפט קמא. כבר נקבע כי "השיטה שיצר החוק לעניין תקיפת חיוב בארנונה הינה בעייתית. החייב בארנונה המעוניין לתקוף את חיובו הן בטענות שבאות בגדר סעיף 3(א) לחוק הערר והן בטענות שמחוצה לו מוצא עצמו נאלץ ללכת בשני מסלולים" (עע"מ 5640/04 מקורות חברת מים בע"מ נ' מועצה אזורית לכיש ואח' (מיום 5.9.2005)). בית המשפט העליון כבר קרא לתיקון החוק מספר פעמים (ראה שם וכן רע"א 3993/05 ש.א.ב חברה להשקעות ופיתוח בע"מ נ' עיריית באר שבע (מיום 25.5.2006)), ואולם אין בטרוניה בדבר תוצאת פסק הדין כדי להצדיק מתן רשות ערעור: אכן, הדיון בועדת הערר בשאלת סיווג הנכס ואופן חישוב הארנונה בהתאם להלכת אחוזת ראשונים לא בהכרח יביא לסיום הסכסוך בין הצדדים, שכן עדיין יש לכאורה צורך בהכרעה בדבר תוקף ההסכם. ואולם, עדיין, הדיון בוועדת הערר אינו "בלתי אפשרי", כטענת המבקש, ולעתים כאמור לא ניתן להימנע מהליכה "בשני מסלולים". אשר ליתר הערות בית המשפט קמא, הרי שהן אינן אלא הערות אגב. אשר על כן, אין כאמור מקום למתן רשות ערעור.

5. הבקשה אפוא נדחית. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏‏‏כ"ז תשרי, תשס"ז 19.10.2006

_____________

ראו כתבה בנושא