ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 23/9/2017
גרסת הדפסה

התנגדות לשומת "ארנונה" בשני מסלולים מקבילים

בית המשפט העליון: הדיון בוועדת הערר אינו "בלתי אפשרי" ולעתים לא ניתן להימנע מהליכה בשני מסלולים


14/11/2006

מעשה בבית אבות: בבית אבות בכפר שמריהו מתגוררים הדיירים ביחידות דיור עצמאיות ועושים שימוש בשטחים הציבוריים. בשנת 1997 נתגלעה מחלוקת לגבי הארנונה, ובשלב הערר הגיעו הצדדים להסכם בקשר לשטח לחיוב בארנונה, הסיווג והתעריף עד שנת 2000 ולעתיד לבוא. ההסכם קיבל תוקף של החלטת ועדת הערר.

שש שנים שרר שלום בית עד אשר בשנת 2003 נקבעה הלכה לגבי בתי אבות בבית המשפט העליון בעניין "אחוזת ראשונים". הנהלת בית האבות הגיעה למסקנה, כי ההסכם שחתמה עליו היה מיקח טעות, והגישה השגה וערר. מנהל הארנונה נאחז בקרנות המזבח של ההסכם, וועדת הערר קבעה, כי טענה הנוגעת לתוקפו של ההסכם היא מחלוקת משפטית החורגת מסמכותה. על החלטה זו הוגש ערעור.

בית המשפט לעניינים מינהליים קיבל את הערעור בחלקו, וקבע כי ועדת הערר אמנם אינה מוסמכת לדון בטענה בדבר תוקפו של ההסכם, אולם היא מוסמכת לדון בטענת בית האבות בדבר תחולת הלכת "אחוזת ראשונים" והשפעתה על סיווג הנכס. על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות ערעור על ידי מנהל הארנונה, שטען, כי לא ניתן לדון במנותק בשאלת תוקפו של ההסכם ובשאלות של שומת הארנונה.

בית המשפט העליון: בית המשפט העליון קבע, כי פיצול הדיון לשתי ערכאות משפטיות אכן יוצר סרבול דיוני. נפסק בעבר, כי השיטה שיצר החוק לעניין תקיפת חיוב בארנונה היא בעייתית, וכי הנישום המעונין לתקוף את חיובו הן במסגרת חוק הערר והן בטענות אחרות נאלץ ללכת בשני מסלולים.

בית המשפט העליון כבר קרא לתיקון החוק מספר פעמים, ואולם הטרוניה אינה מצדיקה מתן רשות ערעור. הדיון בוועדת הערר בשאלת סיווג הנכס ואופן חישוב הארנונה בהתאם להלכת "אחוזת ראשונים" לא בהכרח תביא לסיום הסכסוך בין הצדדים, ויתכן שיהיה צורך להכריע בדבר תוקף ההסכם. עם זאת, הדיון בוועדת הערר אינו "בלתי אפשרי", כטענת מנהל הארנונה, ולעתים לא ניתן להימנע מהליכה "בשני מסלולים".

מבוכה ומבולקה

במחלוקות היומיומיות שבין הנישומים לבין מנהלי הארנונה, ניתן למצוא לעתים "צד אשם". במקרה הנידון, אין "אשמה" באיש מהצדדים.

בתי המשפט המנהליים עושים, בדרך כלל, מאמצים רבים להקטין את נטל העתירות בענייני ארנונה המציף אותם על ידי הרחבת סמכויות ועדת הערר. בית המשפט העליון נוטה, בדרך כלל, לצמצם סמכות זו בנימוק, כי בוועדות הערר של הארנונה יושבים עמחא ישראל, ואין זו ועדת מומחים כמו, למשל, בוועדת הערר של מיסוי מקרקעין.

הנישום בארנונה נקלע למלכוד כפול. עליו לנהל את התנגדותו לשומת הארנונה בשני מסלולים מקבילים - ערר לוועדת הערר ועתירה לבית המשפט המנהלי, ובה בעת הוא חייב, למען הזהירות, להעלות בפני ועדת הערר גם טענות שהעלה בפני בית המשפט המנהלי.

באחד המקרים ישבו בהרכב של בית המשפט העליון שתי שופטות, שאחת דגלה בסמכות הרחבה של ועדת הערר והאחרת אחזה בדגל הסמכות המצומצמת. הפתרון נמצא בפסק דין אקרובטי של יצירת מבחנים חדשים, המאפשרים להותיר על כנן שתי הלכות קודמות וסותרות שנפסקו על ידן.

שתיקת המחוקק

נחל של דיו זרם, ומלומדים שיברו חרטים רבים על הצורך בתיקון הפארסה אודות ועדת הערר של הארנונה. כל בר-בי-רב, שנולד לפני לפחות 21 שנה, יכול לכהן כיו"ר ועדת ערר או כחבר בה, ואין הוא נזקק להשכלה מסוימת או למומחיות כלשהי.

בפני ועדות הערר, המאוישות באנשים טובים וישרי דרך, מופיעים פרקליטים מומחים, המערימים עליהם סוגיות משפטיות כבדות משקל, שגם שופטי בית המשפט העליון ושופטי בתי המשפט המנהליים מתחבטים ומתלבטים בהם.

לעתים, משתרעים סיכומי הפרקליטים בסוגיה משפטית על פני עשרות עמודים, והחלטת ועדת הערר אינה עולה על 100 מילים.

הנישומים מיטלטלים אנה ואנה, השופטים חובטים בכדור הסמכות מצד לצד, והפרקליטים מכבירים באסמכתאות משפטיות סותרות ההולכות ומתרבות מידי חודש.

והמחוקק שותק.

____________

בר"ם 7153/06 מנהל הארנונה במועצה המקומית כפר שמריהו נגד מועדון נווה אביב (כפר שמריהו) בע"מ

בית המשפט העליון, השופטת מ' נאור

ניתן ביום 19.10.2006


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן