הנישומה החזיקה בבניין ברחוב יהודה הלוי תל אביב, הכולל הגג של 243 מ"ר. עיריית תל אביב חייבה את הגג בארנונה, והנישומה הגישה השגה, ערר לוועדת הערר וערעור על החלטת הוועדה לבית המשפט המנהלי.
השופטת מיכל רובינשטיין קיבלה את העתירה ופסקה: .
"מרכיב השימוש לאחר חוק ההסדרים מחייב את העירייה להתחשב במרכיב השימוש, כשאת המונח שימוש יש לפרש באופן רחב כך שיכלול לא רק פעילות פיזית אלא גם פעילות כלכלית הנעשית בנכס...
ועדת הערר לא יכלה לקבוע כי הגג בר חיוב רק מעצם השימוש הפיזי...
היה ראוי להחיל את מבחן "השימוש בנכס" ולשם כך יש להתחשב במדדים כמו תכונות המשתמש, שיקולי רווחיות ומהות הפעילות. בנוסף, יש לבחון את המבחן הכלכלי להגדרת בניין לצורך חיוב ארנונה, כשבניין הוא כל מבנה, אשר מופקת ממנו תועלת כלכלית לבעלים או למחזיק.
ראוי כי צו הארנונה, המהווה הנחיות שעל פיהם מפעילה הרשות את סמכותה, יכיל בתוכו הוראות ברורות ופרטניות לגבי חיוב ארנונה כדוגמת גג, ויאפשר לאזרח לתכנן את צעדיו במידה סבירה של וודאות."
צא ולמד
פסק דין זה הוא תקדים חשוב בדיני הארנונה, ויש לברך על הפרשנות שנתן בית המשפט לדיני הארנונה במקרה זה.
אם נלך בתלם של בית המשפט, אזי אין די בכך שגג של בניין נמצא בחזקת הנישום, ולצורך חיובו בארנונה צריך שלחזקה זו תהיה תועלת כלכלית.
טלו למשל גג, שעליו נמצאים מתקני מיזוג אוויר. לכאורה, למשתמש בבניין יש תועלת כלכלית ממיזוג האוויר, אולם אין הדבר כך.
מערכת מיזוג האוויר אינה משרתת את המטרה הכלכלית של הנישום אלא היא חלק מהפונקציות שהבניין אמור להכיל, כמו מערכת חשמל, מערכת תקשורת, מערכת מים וכיוצא באלה. מכאן, שגם בגין שימוש כזה בגג, אין להשית ארנונה על המחזיק.
להבדיל, אם מערכת התקשורת שעל הגג נועדה לשרת את המטרה העסקית של המחזיק, כגון חברת תקשורת, או אז יש לחייב את המחזיק בגין אותו מתקן, שהינו חלק אינטגרלי מעיסוקו של הנישום.
_________
עמנ 264/06 גרף עסקי תעשיות תוכנה בע"מ נגד מנהל הארנונה - עיריית ת"א
בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, השופטת מיכל רובינשטיין
ניתן ביום
אודות ARNONA
גרסת הדפסה
