תכנית בניין עיר אושרה ולאחר מכן החלו הליכי פשיטת רגל של בעל הקרקע. כונס הנכסים מטעם הנושה המובטח מימש את המקרקעין, וטען, כי חוב היטל ההשבחה צריך להיפרע על ידי קופת הפירוק ולא על ידו.
לטענת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, הנישום הראוי בהיטל ההשבחה הוא כונס הנכסים, אשר נטל את הנכס לידיו לפני הפירוק, מימש אותו ונטל את פירות ההשבחה לכיסו.
פסיקת בית המשפט
בית המשפט המחוזי בחיפה קבע, כי פרשנות דיני מסים אינה שונה מפרשנותו של דבר חקיקה אחר, ויש לבחור אותה אפשרות המגשימה את מטרתה של חקיקת המס. תכלית החקיקה ושיקולי הצדק מחייבים הטלת תשלום ההיטל על כתפי הנהנה מפירות המימוש, ובמקרה זה - הנושה המובטח.
מתן צו הפירוק אינו משנה את מעמדו של החוב בגין היטל ההשבחה. מבחינה מהותית, לצורך תחולת סעיף 2(א) לתוספת השלישית, זכותו של כונס הנכסים במקרקעין היא כזכות בעלים.
בית המשפט דחה את האבחנה שהציע כונס הנכסים לגבי מעמדו ביחס למקרקעין לעומת מעמדו של נאמן בפשיטת רגל, לו מוקנים לפי החוק נכסי החייב. המשותף להליכי פשיטת רגל, פירוק וכינוס נכסים הוא, שבכולם מתמנה אדם מטעם בית המשפט או רשות מוסמכת אחרת לבצע משימות שונות.
כונס הנכסים מימש את הבטוחה מחוץ להליך הפירוק והרחיק עצמו מיתר נושי החברה, שלא נהנו מפירות המימוש, ולכן הוא אינו רשאי לדרוש מיתר הנושים להשתתף בתשלום היטל ההשבחה. אילו בחר הנושה המובטח לוותר על הבטוחה לטובת כלל הנושים, היה מקום להטיל תשלום ההיטל על קופת הפירוק.
הניסיון לכרסם במעמדו של בית המשפט העליון
בימים אלה סוערת הארץ וגועשת סביב המחלוקת בין שר המשפטים לבין בית המשפט העליון בדבר ניסיונו של שר המשפטים לכרסם במעמדו של בית המשפט העליון.
מבלי להיכנס כאן לעומקו של ויכוח זה, מצאתי לנכון לקשור את פסק הדין הזה לתרומתו האדירה של בית המשפט העליון למשפט בישראל.
בפסק הדין זה, הכריעה נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה במחלוקת על פי אמות מידה הגיוניות וכלכליות ולא על פי לשון הפשט של החוק, ויפה שכך עשתה.
את הסמכות לפסוק על פי כללים אלה שואבים בתי המשפט משורה של תקדימים משפטיים, רובם פרי ידו של הנשיא הקודם אהרון ברק. באותם פסקי דין של בית המשפט העליון נקבע, כי יש לפרש את החוק על פי תכלית החקיקה ולא להיצמד למילה הכתובה ולפרשה באופן דווקני כאשר פירוש כזה מחטיא את תכלית החקיקה.
ומהי "תכלית החקיקה"?
זו התכלית ששופט היושב בדין נותן למילות החוק בהקשר לדיון העומד בפניו.
עצמאות זו של בית המשפט העליון הייתה לצנינים בעיני חברי כנסת רבים, אשר רואים בכך כרסום בחוכמה האלוהית, הטמונה בטקסט שנחקק על ידם.
יאמר מיד, כי גם בתי המשפט ובית המשפט העליון בכלל זה אינם חפים מטעויות, אולם יש הבדל תהומי בין פסק דין שגוי לבין דבר חקיקה "שגוי" או לא שלם.
החוק נועד לבטא תפישה כללית היאה, בדרך כלל, כשלעצמה, אולם טרם נולד המחוקק, המוכשר להתייחס למצבים שונים ומורכבים, שלא עמדו לנגד עיניו. בתי המשפט נועדו ליישם את העקרונות של החוק על המקרים הפרטניים המובאים בפניהם, ובעשותם כך, הם ממשיכים, מפתחים ומפרטים את תהליך החקיקה.
עקב בצד אגודל "מחוקק" בית המשפט העליון את הפרשנות הראויה שיש ליתן לתפישות הכלליות של החוק, שיצא תחת ידיה של הכנסת, ותמיד יימצא אדם או גוף
אודות ARNONA
גרסת הדפסה
