בית המשפט קיבל את טענת העירייה, ופסק, כי העתירה מוקדמת מידי, וכי לנישומה שמורה הזכות לחזור ולעתור לבית המשפט אם וכאשר תתקבל החלטה של ועדת הערר, שלדעת העותרת אינה מספקת.

לא!!!

אילו הייתה הנישומה ממתינה להחלטת ועדת הערר, ומגישה עתירה מנהלית לאחר מתן החלטתה, הייתה העירייה טוענת, ובצדק, כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר.

לא בהכרח. זוהי מסקנה אפשרית, ולא ניתן לומר כי היא שגויה על פניה.

לא בהכרח. כאמור, אלמלא הוגשה העתירה (טרם זמנה), לא הייתה הנישומה זוכה בפסק דין, הקובע כי שמורה לה הזכות לחזור ולעתור לבית המשפט אם וכאשר תתקבל החלטה של ועדת הערר, שלדעתה אינה מספקת.

מגישים עתירה ללא דיחוי.

אם בית המשפט אינו קובע שהעתירה הוגשה טרם זמנה, הוא דן בה ומכריע לגופו של עניין.

אם בית המשפט קובע שהעתירה הוגשה טרם זמנה, הוא מוחק אותה, וקובע שניתן להגישה לאחר מכן.

העירייה טוענת שהעתירה הוגשה בשיהוי, וכנגד טענה זו מתגוננים בהבאת התקדים של אשקר מרקט.

לא בהכרח. יש פסקי דין סותרים, הקובעים שעתירה יש להגיש תוך 45 יום.

מגישים עתירה ללא דיחוי.

אופס... כבר כתבתי את זה קודם לכן.

________

עת"מ 1178/07 אשקר מרקט בע"מ נגד עיריית קריית שמונה
בבית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים
השופט הווארי זיאד 1.4.2008