email

   

האם כבר נרשמת כמנוי של אינטר-עט ארנונה ?

שנה שניה * גיליון מס' 9 ספטמבר-אוקטובר 2000

המו"ל: המכון לחקר המיסוי המוניציפלי

פקס 035626222


bar



דבר העורך

קוראת נכבדה, קורא נכבד

בגיליון זה יש מאמרים בכל תחומי מיסוי המקרקעין, קטעי עיתונות, סקירת פסיקה ועוד. שלא כדרכי, כתבתי גם על מה שקורה במדינה ובחברה שלנו, אולי על מנת שלא ישאל אותי בני מדוע החשת?

קרא בעמוד 2

אילו
מאת הנריק רוסטוביץ

אל נא באפכם, כי לא מאמר מערכת בסוגיות "בוערות" של ארנונה אני מביא הפעם, כי אם הרהורים על מה שקורה במדינה ובחברה שלנו. בימים טרופים אלו, לא ניתן להסתגר בדלת אמותיו של פסק דין "מסעיר" ולהתעלם מההזדמנות שהחמצנו פעם נוספת להיות למדינה רגילה השוכנת בטח לצד שכניה ומיעוטיה.
את חשבון האיוולת נתבקש לפרוע לילדנו, שיידרשו להגן על יישובינו מפני האומה הערבית המתגוררת ברמאללה, בחברון, בירושלים וחס וחלילה גם בנצרת וביפו. אין בכוחי לשנות או להשפיע, ונותר לי רק "לשחק בכאילו".
אם אין לך עניין במשחקי דמיון, אם אין בך את הסובלנות לקרוא דברים שאינם לטעמך, אם אין בך את האומץ להודות שפישלנו בגדול, אם אין לך עניין במחשבותיו הנוגות של פרקליט מזדקן (53), אין טעם להמשיך ולקרוא עמוד זה.

קרא בעמוד 3

בגיליון זה

על אודות מה שיש במגזין - מדריך קצר להתמצאות למנויים החדשים ולגולשים שהגיעו באקראי. ראו גם את אינדקס המאמרים שהתפרסמו בגליונות הקודמים וקישורים לכל עמודי השער.

קרא בעמוד 4

הארנונה בשנת 2001
האם צפוי משבר כספי ברשויות המקומיות ?

מאת הנריק רוסטוביץ

הספורט הלאומי החדש של הנישומים בישראל הוא לתקוף את תעריפי הארנונה, המטילים על הנישומים נטל כבד מנשוא. על מנת שלא אחטא בשפתיי, יש להדגיש, כי הכוונה היא לתעריפים מסוימים ברשויות מקומיות עתירות ארנונה בלבד.

קרא בעמוד 10

קטעי עיתונות

בתנאים שווים לכולם


הרפורמה ודירת המגורים שלך
יחידת דיור יכולה להיחשב לכזאת גם ללא כיור במטבח
דיירות מוגנת היא זכות קניינית
מים. הגירסה הישראלית...
רשלנותם של עו"ד
האסירה המבוגרת בבריטניה - בת 81 שלא שילמה ארנונה

קרא בעמוד 6

הטלת ארנונה על קרקעות לסוגיהן
מאת עו"ד הנריק רוסטוביץ ועו"ד פנחס גלדקוב

הארנונה העירונית מוטלת בגין בניינים וקרקעות. ניתן למנות חמישה "סוגים" של קרקעות: "רחוב", "קרקע שעיקר שימושה עם הבניין", ו"אדמת בניין" - כולן פטורות מארנונה, וכן "קרקע תפוסה" ו"אדמה חקלאית" - הממוסות בארנונה.
מטבע הדברים, שואפים פקידי השומה של הרשויות המקומיות למסות את מרבית שטחי הקרקע, ואילו הנישומים מנסים למיין את הקרקעות כפטורות מנטל המס.

קרא בעמוד 16

היטל השבחה על קרקע חקלאית כתוצאה משינוי יעוד
מאת רו"ח בועז מקלר ועו"ד עודד שמעון

כאשר מתבצע שינוי יעוד מתעוררת שאלת החבות בהיטל השבחה. חוק התכנון והבניה מטיל חבות "בהיטל השבחה" על בעל קרקע כאשר חלה השבחה במקרקעין. נשאלת השאלה: האם אכן הוראות אלו עלולות לגרום לכך שהמחזיק בקרקע יחויב בהיטל השבחה ואם כן מהו שיעור ההיטל שיוטל על מחזיק הקרקע.

קרא בעמוד 19

מסים ותשלומי חובה לרשויות מקומיות
מאת עדי מוסקוביץ, עו"ד

במדינת ישראל קיימות למעלה מ- 250 רשויות מקומיות. בהתאם לפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גובות הרשויות המקומיות למעלה מ- 10 מיליארד שקלים חדשים מדי שנה. סכומים אלה מהווים את מקור הכנסתם העיקרי של הרשויות המקומיות ומשמשים מקור לפעילותן.

קרא בעמוד 12

"קרקע תפוסה" כמשמעה בפקודת העיריות
תקציר מתוך המהדורה החמישית (בכתיבה) של הספר "ארנונה עירונית" בהוצאת אוריאן

המבחן החשוב ביותר הוא מבחן התועלת הכלכלית שיש לנישום מהשימוש בקרקע. קרקע שמחזיקים בה ואין עושים בה שימוש, אינה "קרקע תפוסה". הסוגיה היא למה הכוונה המונח "שימוש". עצם גידורה של קרקע אינו מלמד כשלעצמו על שימוש שנעשה בקרקע.

קרא בעמוד 14

היקף שיקול דעתה של הרשות המקומית בקביעת הארנונה - מתחם הסבירות
מאת עו"ד אילנה בראף-שניר

היקף שיקול הדעת של הרשות, למלא תוכן ולקבוע מידי שנה, בצו הארנונה, את הסיווגים השונים ושיעורי הארנונה לגביהם, בתוך מתחם הסבירות. לפני שנחקקו דיני ההקפאה השונים (דהיינו, לפני 1984) לא הייתה מוגבלת הרשות לכאורה, בשימוש בשיקול דעתה ויכולה הייתה, באופן "חופשי" לקבוע, מידי שנה, צו ארנונה. הצו לא היה צריך להיות דומה לצו שחלף ותיאורטית היא יכולה הייתה כל שנה ליצור יש מאין. המצב היום שונה.

קרא בעמוד 8

מדור הפסיקה

פסיקת ימי הפגרה
מאת עו"ד עדי מוסקוביץ

מתחת ידיו של בית המשפט יצאו לאחרונה שורה של פסקי דין בתחום המיסוי המוניציפאלי, אשר בכל הכבוד מעידים על ניתוק בית המשפט מהתנהלות מערכות השלטון במדינה ומכוונת המחוקק. בית המשפט לקח לאחרונה את לשון החוק למחוזות שהמחוקק לא התכוון להגיע אליהם.

קרא בעמוד 18

פסיקה חדשה במיסוי מקרקעין
מאת: זיו שרון, עו"ד

האם רכישת זכות הרחבה במושב הינה נשוא למס רכישה (הלכת אלסטר)
כיצד מחשבים שווי רכישה במכירת חלק ממקרקעין (הלכת מירון)

קרא בעמוד 17

השמאי ושומת המקרקעין
מאת אבי שנער, שמאי מקרקעין

שמאות מקרקעין הינו מקצוע המוסדר בחוק שמאי מקרקעין ומפוקח ע"י מועצת שמאי המקרקעין.
על שמאי המקרקעין לפעול בהתאם לתקנות האתיקה המקצועית אשר נקבעו על ידי שר המשפטים.

קרא בעמוד 7

ת"א 506/98 יפת לוי נ' הוועד המקומי כפר העבודה ומקורות
מאת מולי אופיר

ביום 16/8/00 חתם כבוד השופט אברהם אברהם בבית המשפט המחוזי בנצרת את פסק דינו בתביעה מורכבת ומסובכת בדבר הספקת מים ע"י ועד מקומי לתושבי הישוב. בשולי פס"ד, ניתן להבין כי ועד מקומי, המוגדר בפסק הדין כ"רשות מים", אינו רשאי לנתק את הספקת המים לצרכן המסרב לשלם בעד המים שצרך.

קרא בעמוד 5

מדור מסי מדינה

הרפורמה במס שבח
גזירות בהצעת החוק

מאת עו"ד דורון מאור

הצעת החוק לתיקון דיני המיסים מאמצת את מרבית המלצות ועדת בן בסט בנוגע למיסוי מקרקעין. אולם, עיון מעמיק בסבך ההוראות המורכבות מעלה שהצעת החוק חובקת בגדרה שינויים ותוספות לא מעטים שמטרתם סיכול תכנוני מס וייעול עבודת רשויות המס. התוצאה היא שהוראות אלו מכבידות את נטל המס, ובמידה מסוימת אף מרוקנות מתוכן את המלצות הוועדה.

קרא בעמוד 9

ועדת בן בסט וחוק מע"מ
מאת עו"ד יעקב פוטשבוצקי ועו"ד דוד גולדמן

ועדת בן בסט הציעה, כידוע לכל, הצעות שונות לרפורמה בתחומי המיסוי הישיר, כאשר המיסוי העקיף לא היה כלל בתחום טיפולה. עם זאת, להצעותיה יש משמעות מרחיקת לכת בכמה סוגיות עקרוניות במס ערך מוסף ונדגים זאת בנושא מקום המושב.

קרא בעמוד 15

תכנון מס או "תכמון" מס
מאת עו"ד שי עינת (רו"ח)

פסיקת בית המשפט העליון בפרשת אלי הורביץ העלתה שוב את קרנה של מלאכה חשובה הידועה במקומותינו כמלאכת "הנדסת המס" או "תכנון המס". עסקאות במקרקעין ידועות כעסקאות רוויות מס ועל כן נדרשת בהן מומחיות רבה בסבך המסים השונים.

קרא בעמוד 11

אתנחתא

אישיות רב קווית
מאת בתיה שורר

בשבוע שעבר בתי עברה דירה. יאסר, הפועל המסור, עלה במדרגות כשהוא מצויד בחומרי ניקיון, מברשות ודליים, וכל זאת - תחת עיניו הפקוחות של בעל חברת הניקיון, שהתייצב בדירה כשהוא מצויד בארבעה(!) פלאפונים.

קרא בעמוד 21

קובץ בדיחות על עורכי דין
ליקט וערך הנריק רוסטוביץ

סנטה קלאוס, פייה, עורך דין ישר ושתיין זקן הלכו במורד הרחוב, ולפתע הבחינו בשטר של 100 ש"ח. מי לקח את השטר?
השתיין הזקן. יתר השלוש הן דמויות מיתולוגיות.

קרא בעמוד 22

לנהל את המדינה
מאת הנריק רוסטוביץ

מי מנהל את המדינה, ומי חושב שהוא מנהל את המדינה? תוצאות של מחקר מעמיק שנערך במשך 13 שנים על ידי המכון לחקר המיסוי המוניציפלי ומתפרסם כאן לראשונה.

קרא בעמוד 23