שנה שלישית * גיליון מס' 16 נובמבר-דצמבר 2001 המו"ל: המכון לחקר מיסוי מוניציפלי בע"מ פקס 035626222 דבר העורך אדוני ראש ההמשלה הבטחת להביא שלום - נכשלת. השלום נראה רחוק יותר מאשר בעבר. הבטחת להביא בטחון - נכשלת. זוהי השנה שהיו בה יותר פיגועים מאשר בכל שנה אחרת. הבטחת להביא שגשוג כלכלי - נכשלת. זוהי השנה הכלכלית העלובה ביותר שהייתה לישראל מעולם. אדוני שר האוצר מדיניות היא נחלתם של אנשים חכמים, בעלי מעוף, בעלי חזון. יש לי חשש שבישראל אין כאלה. אדוני יושב ראש הכנסת חלק מנבחרי הציבור, שאינו תורם לכלכת המדינה, זומם לחוקק את חוק השבת האוסר על מסחר בשבת. קרא בעמוד 2 אנקת גבהים מאת בתיה שורר ב- 11 בספטמבר 2001 קרסו שני מגדלי התאומים בניו-יורק לאחר התקפת טרור. התמוטטות המגדלים עלתה לסדר היום העולמי את סוגיית גורדי השחקים. מהן הסיבות לבנייה לגובה ואילו בעיות היא מעלה? מהי המשמעות הציבורית של בנייה זו ומה יהיה עתידה? מי הם הבניינים הגבוהים ביותר בעולם ומה מקומה של ישראל על מפת הבנייה לגובה? קרא בעמוד 3 בגיליון זה קרא אודות מגזין ARNONA המגזין היחיד בישראל התלוי במדינה הקלק. לרשותכם מנוע חיפוש באתר הפועל לפי מילות מפתח, וכן ראו את אינדקס המאמרים של הגליונות הקודמים וקישורים לכל עמודי השער. קרא בעמוד 4 מס אמת פיליטון מאת רו"ח נדב הכהן גליק: אגב, ונטורה, השומה שהוצאת לגולדווסר, לא כל כך ... ונטורה: (מתיישב) ומה פסול בה, נראה לך שהיא נמוכה מדי? גליק: דחילק, ונטורה, הרי שנינו יודעים שאין שום סיכוי שתראו אפילו שקל ירוק אחד, סליחה - שקל נקוב אחד מגולדווסר, אז למה לשחק בקקה? ונטורה: הרשה לי, מר גליק הנכבד, להסתייג באופן חריף ביותר מדבריך - הן מבחינת הסגנון והן מבחינת התוכן. מר גולדווסר הנכבד - שיש לך הכבוד המפוקפק לייצג אותו בפני רשויות המס בישראל - ילמד אצלי כיצד יש לשלם מס אמת. קרא בעמוד 10 מתוך העיתונות גבולות החופש לצוות אושרה הקלה במס רכישה זכאות לדמי תיווך שינוי ייעוד כמכירה לצרכי מס המועצה הארצית העמידה את החקלאים במקומם לתפוס את השבח בקרניים שינוי ייעוד כמכירה לצרכי מס התיישנות: הטענה שמורה לנתבע הפוטנציאלי עיריית הרצליה נהגה בשקיפות ועל פי חוק חופש המידע - האמנם? עיריית מודיעין גבתה שלא כדין אגרת חיבור מים מקבלנים קרא בעמוד 6 הנכסים - נשוא הארנונה מתוך הספר ארנונה עירונית מהדורה 5 מאת ד"ר הנריק רוסטוביץ, פנחס גלעד, משה וקנין, נורית לב הוצאת אוריאן 2001 נשוא המס הוא האובייקט שבגינו מוטל המס על הנישום. המס אינו מוטל על האובייקט, משום שלחפץ אין אישיות משפטית. דיני מס רבים ודיני הארנונה בכללם מנוסחים בצורה קלוקלת, ונאמר בהם, כי המס מוטל על "נשוא המס" ולא על הנישום. כך למשל, נאמר בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, כי המס מוטל על ההכנסה. בסעיף 6 לחוק מיסוי מקרקעין נאמר, כי המס מוטל על השבח במכירת זכות במקרקעין. קרא בעמוד 18 מנפלאות החוק לעידוד השקעות הון מאת רו"ח יריב בר-אור ועו"ד צבי אלטמן ישראל, כמרבית ממדינות העולם, מעונינת לעודד השקעות זרות בתשתיות מקומיות במטרה לפתח את הכלכלה המקומית. לאור מטרה זו חוקקו בישראל במהלך השנים חוקים מיוחדים שמטרתם ליתן הטבות למשקיעי הון, והעיקרי שביניהם הוא החוק לעידוד השקעות הון, שנתקבל ע"י הכנסת בשנת 1959 (להלן: "החוק"). אין זה החוק הראשון וגם לא האחרון שנחקק במטרה מוצהרת זו, אולם לאין ספק מדובר בחוק העיקרי מכוחו ניתנות הטבות למשקיעים בהון בישראל. קרא בעמוד 9 תכנון מס בראי תזכיר הצעת החוק מאת עו"ד דורון מאור בימים אלו פורסם תזכיר הצעת חוק, שמאמץ כל המלצות ועדת רבינוביץ כלשונן בשינויים לא משמעותיים. אישור הצעת החוק עשוי לפתוח פתח לתכנוני מס במטרה לנצל את הטבות המס החדשות. כדי להיאבק בתכנוני המס מוצע להקנות למנהל בסעיף 84 לחוק סמכות להתעלם מעסקה שאחת ממטרותיה העיקריות היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה. רשימה זו תתמקד בניצול הטבות המס המפליגות שמוצע להעניק לעסקאות הוניות שייערכו עד תום שנת 2003, ובמיוחד לעסקאות עד תום שנת 2002. קרא בעמוד 19 מדור שמאות המקרקעין הגישה המקלה להשבחה שבהקלה מאת גיל מעין, שמאי מקרקעין תוכנית מתאר ומפורטת מקומית מס' גב/מק/ 258 /ו (להלן "התוכנית"), חלה על כל מרחב התכנון בגבעתיים ואושרה למתן תוקף בשלהי שנת 1998. התוכנית כוללת מספר מטרות, כשהעיקרית בהן הינה הכללת ההקלות הכמותיות (תוספת שטחי רצפה), כפי שהן מופיעות בתקנות התכנון והבנייה (סטייה ניכרת מתוכנית), והטמעתן במסגרתה. קרא בעמוד 13 פיצוי חד-שלבי בהפקעת מקרקעין מאת אבי שנער שמאי מקרקעין כאשר מדובר ב"כוונה להפקיע", יצר השימוש בסעיף 197 את גישת הפיצוי ה"דו-שלבי". במקור נועדה גישה זו להטיב עם הבעלים שרכושו הופקע, ולהעניק לו פיצוי מיידי חלקי מבלי שיאלץ להמתין להפקעה עצמה. הליך זה הינו למעשה הליך מיותר, מסורבל, בירוקרטי ואי שוויוני, אשר ראוי לבטלו על ידי מתן פיצויי ההפקעה במועד מתן תוקף לתכנית המפקיעה. קרא בעמוד 11 השפעות שמאיות של בירוקרטיה תכנונית מאת עדי צביקל, שמאי מקרקעין הציבור הישראלי נחשף לאחרונה למגוון אפשרויות השקעה בשווקי חו"ל. מעבר להזדמנויות העסקיות ולשיעורי התשואה עומדים רבים מהמשקיעים ומשתאים אל מול יעילות במישורי התכנון והרישוי אשר אינם מוכרים בארץ וזאת בלשון המעטה. קרא בעמוד 20 געגועים לחלקה הוירטואלית מאת דן לאופר, שמאי מקרקעין לנגד עינינו מתפתחת תופעה לפיה כמה מהשמאים "מחרימים" פסק דין חשוב, שהתקבל לפני שנתיים בבית המשפט העליון. מדובר בפס"ד צאיג (ע"א 7075/93), והסיבה לחרם, כביכול: השוק לא יכול לקבל את פסק הדין הזה, וזהו פסק דין לא צודק ומעוות. קרא בעמוד 5 מימוש משכנתא בליווי פיננסי מאת עו"ד דוד פולק בפסק הדין יש חידוש בדבר מימוש משכון על זכויות חברה קבלנית בליווי פיננסי בדרך של מינוי כונס נכסים לזכויות החברה בכפוף לזכויות הבעלים בחברה ורוכשים אחרים. במקרה דנן, היה הנושה זוכה לממש יותר אילו היה עותר למימוש השעבוד על זכויות הבעלים בדרך של מימוש משכנתא בלשכת ההוצל"פ. בכך שפנה לממש את זכויות החברה דווקא, הכפיף עצמו לחיובים שלא היה חייב לקבל על עצמו מלכתחילה. קרא בעמוד 8 תלאות המיסוי אגרות והיטלי פיתוח - מסע הייסורים של האזרח והיזם מאת עדי מוסקוביץ, עו"ד לאחר שהוגבלו סמכויותיהן של הרשויות המקומיות להעלות ארנונה כאוות נפשן, מצאו חלק מהרשויות דרכים אחרות לעקוף את תכלית החקיקה. הדרך הנפוצה למלא את הקופה נמצאה בסעיף התקציבי שעניינו אגרות והיטלי פיתוח. שם, באגרות והיטלים אלה, נמצאים אזרחים ויזמים, שהבירוקרטיה מיצתה מהם את שארית כוחם, ובשלב קבלת ההיתר מוכנים לשלם כל מחיר בכדי לקבל את היתר הבנייה המיוחל בכדי להעלות את הדחפורים על המגרש קרא בעמוד 14 אין לנו חברה מתוקנת מאת הנריק רוסטוביץ אין לי כל ביקורת על דרך ההנמקה של בית המשפט. יש לי ביקורת חריפה על התוצאה שלפיה על הנישום לשלם מכיסו את ההוצאות הכרוכות בשומת בלתי נכונה, בלתי סבירה ובלתי צודקת. לטעמי, במקרים כגון דא על המדינה לשלם לנישום את כל הוצאותיו המשפטיות. אין להסתפק בהכרתם כהוצאה, שאז נושא הנישום במחצית העלויות (בהנחה ששיעור המס הוא 50%). האם יעלה על הדעת, כי בחברה מתוקנת תגרום המדינה נזק לכיסו של הנישום (שלא לדבר על עגמת הנפש), פקיד השומה יזכה לטפיחה על שכמו על מאמציו, והנישום ישלם את המחיר? התשובה לשאלה היא, כי אין לנו חברה מתוקנת. קרא בעמוד 15 לעיריית רמת גן אין במה להתפאר מאת הנריק רוסטוביץ "אינני יכול לתאר לעצמי, כי אמנם החוק יצר מצב משונה ובלתי צודק כזה שהאזרח יהא נתון כליל לחסדה של העיריה, אשר הטילה עליו חיובי ארנונה שלא לפי דקדוקי החוק ועם זאת יהא האזרח חסר אונים לבחון בכלל את חוקיות החיוב, לאחר שנשללה ממנו שלא באשמתו האפשרות להתגונן נגד החיוב בדרך המקורית שניתנה לו עפ"י החוק" קרא בעמוד 7 מפעיל עצמאי בבית-חולים אינו פטור מארנונה מאת הנריק רוסטוביץ ורונית כהן-כספי מאז שנת 1995 יש מגמה ברורה של תיקוני חקיקה, שמטרתם לצמצם את הפטורים שנתן המחוקק המנדטורי לנכסי המדינה ולשורה ארוכה של מיוחסים. הרעיון העומד מאחורי מגמת הצמצום הוא, כי אותו ציבור הנזקק לשירותי מוסדות אלה מממן את הוצאותיה של הרשות המקומית באמצעות נטל מוגבר של ארנונה המוטלת עליו. התפישה המודרנית היא, כי כל משתמש בנכסים ישלם את הארנונה בגין נכסיו. קרא בעמוד 21 תבינו לבד... מאת בתיה שורר עשרות פעמים שמענו את המשפט הממליץ - תבינו לבד. לעיתים הוא נאמר בתוכחה ובכעס, לעיתים בציפייה ובהבנה ולעיתים בהומור שמלווה בקריצת עין. לפעמים הוא לא נאמר מפורשות, אלא משתמע כמובן מאליו, תוצר אמיתי של מצבים שונים שמזמנים לנו החיים. קרא בעמוד 23 "הבעיה שלי, שאני לא יודעת לשקר..." הרצון להחמיא, להתנצל, להצטדק, להתחנף, להשתחצן - גורם לכולנו לאמץ שקרים. אנחנו אוהבות אותם קטנים, מכובסים ולבנים. לשקרים לבנים מחברים את צירוף המחץ "בחיי", "נשבעת לך" ו"שככה יהיה לי טוב". והרי לנו מילון השקר הנשי! קרא בעמוד 24 הומור ליקט הנריק רוסטוביץ קיטרנו על גובי המס, השופטים, הפקידות וכל השאר, עקצנו, התבדחנו ומתחנו ביקורת. הגיעה העת לעסוק במשהו רציני. ובפרס השבוע זוכה, איך לא "דברים שאמא למדה אותי". ובצחוק בריא ננוחם. קרא בעמוד 25